כאבי ברכיים ופציעות ברכיבת אופניים
אין כמעט רוכב, בין אם תחרותי או חובבן שלא חווה כאבי ברכיים. כאבי ברכיים הם לרוב תופעה חולפת אך לחלק מהרוכבים הבעיה עלולה להחמיר ולהתפתח עד כדי הפסקה והשבתה מפעילות. הרכיבה נחשבת כפעילות מאוד בטוחה לברכיים ולרוב משמשת כפעילות שיקומית לאחר ניתוחי ברכיים. בריצה מפרקי הרגל עומדים תחת עומסים אדירים כתוצאה מנחיתת הרגל על הקרקע. לעומת זאת ברכיבה הרגל בתנועה חלקה ורציפה ובמהלך הדחיפה הפדל יורד מתחת לברך מה שיוצר פחות התנגדות למפרק. מפרק הברך הינו המפרק האמצעי בין כף הרגל לגב והאגן ובכך מושפע משניהם. לכן, במרבית כאבי הברכיים, הבעיה כלל לא בברך, אלה בפרקים הסמוכים. מכיוון שכף הרגל מקובעת לפדל, תנועת הברך מוגדרת למעשה על ידי אופי החיבור בין הנעל לפדל, אורך הקראנק, רוחב ציר הפדל וכיוונים נוספים שאף הם משפיעים על תפקוד הברך. טכניקת הרכיבה, רכיבת כוח לעומת דיווש, האם אתה גם מושך או רק דוחף, יכולים אף הם להשפיע על פעילות הברך.
תפקוד ומבנה הברך
הברך הינה המפרק הגדול ביותר בגופנו, ומוגדר כמפרק חד-צירי, דהיינו, בעל יכולת תנועה במישור החיצי- פשיטה וכיפוף. עקב היותו מוגבל לתנועה במישור אחד בלבד, יתקשה מפרק הברך לעמוד מול עומסים במישור הסיבובי או צידי ומכאן נובעות לא מעט מבעיות הברכיים. משטחי מפרק הברך הנם שטוחים ובכך לוקה המפרק ביציבות. מה שמקנה למפרק הברך את היציבות זה השרירים והרצועות. המיניסקוס, רקמה סחוסית, המהווה כמעין רפידה ביו עצמות הברך, אף מהווה מרכיב ביציבות הברך ובנוסף מאפשר תנועה מפרקית חלקה. המיניסקוס והרצועות, לרוב, אינם נפגעות מתהליכים שחיקיתים ברכיבה. אך בתהליך חבלתי, כמו במצב של נפילה מהאופניים, כשהנעל לא משתחררת מהקליט, עלול מפרק הברך להיפגע ולגרום למתיחת הרצועות והמיניסקוס.
המכניקה של הברך בדיווש
תנועת הדיבוש נחשבת לפעולה קינמטית סגורה, דהיינו, הכוחות הפועלים על כף הרגל משפיעים על הברך והירך. ברכיבה של 3 שעות בסיבובי רגליים של 100 לדקה בממוצע, הברך מתכופפת 18000 פעמים. לכן, כל ליקוי, גם אם הוא מינימאלי, יוצר תהליכים שחיקתיים הצוברים תאוצה. בעיקרון, במהלך הדיבוש אמורה הברך, לכאורה, לבצע תנועה יחסית לא מורכבת של כיפוף ופשיטה. בניתוח קינטי, תנועת הברך אמורה להיות לאורך קו ישר במישור האנכי. מה שמסיט את הברך ממסלול תנועה זה, זה כף הרגל ואופי חיבור הקליט לפדל. במצב שבו כף הרגל מתגלגלת פנימה, כמו יתר-פרונציה, השוק מסתובבת פנימה וכתוצאה גם הברך נאלצת להסתובב פנימה. פיתול הברך גורם לשחיקתו.
מצב נוסף הגורם לשינוי בתפקוד הברך זה השוני בין רוחב ציר הפדל ורוחב האגן. אצל רובנו, ומצב זה חמור יותר בקרב נשים, האגן תמיד יותר רחב מאורך ציר הפדל. גופנו מפצה סטייה זו על ידי הטיית הירך פנימה וכתוצאה מופעלים על הברך עומסים צידיים. שינוי במנח האגן הגורם להטייתו יגרום לשינוי תפקודי באורך הרגליים, הלכה למעשה, רגל אחת תתפקד כרגל קצרה והשנייה כרגל ארוכה. סטייה זאת, כמובן, תגרום לשינוי בפעילות הגפיים ובכללן בפעילות הברך.
כיווני האופניים
כיוון הקליט אף הוא יכול להשפיע על תפקוד הברך. הפדל והקליט אמורים להביא את הרגל (הנעל) ל-90 מעלות לציר הפדל, או מקביל לשרשרת. זאת, כדי להבטיח שתנועת השוק תהיה במקביל לקו האנכי ובכך תבטיח תנועת ברך תקינה. כשכף הרגל נוטה פנימה או החוצה השוק אף היא מסתובבת וגורמת לפיתול הברך. עקב כך, מרבית הפדלים בנויים עם חופש תנועה צירי המאפשר חופש בתנועת הברך. לכן, רצוי מאוד להימנע מהידוק יתר של הפדלים.
כיוון נוסף המשפיע על תפקוד הברך הוא גובה הכסא ומיקומו. כשהפדל בשעה 6:00, למטה, זווית הברך צריכה להיות 150 מעלות. כסא מוגבה מדי יגרום לנעילת הברך ולמתיחתו. כסא המכוון נמוך מדי יפגע ביכולת שרירי הברך ליצר כוח מקסימאלי ואף עלול להסיט את הברך החוצה. כיוון הכסא במישור הקדמי אחורי אמור להביא את הברך ואת ציר הפדל לאותה נקודה אנכית. כאשר הפדל בשעה 3:00 עצם הפיקה וציר הפדל אמורים להיות על קו אנכי. שני הכיוונים האחרונים חשובים ליצירת מומנט דחיפה מקסימאלי.
אורך הקראנק יקבע בעיקרון את טווח תנועת הכיפוף והפשיטה של הברך.
ככל שאורך הקראנק נקבע לפי מדת אורך הרגליים שנמדדת מכף הרגל ועד למפסעה (inseam). באם מדתך מתחת -78 ס"מ אורך הקראנק צריך להיות 170מ"מ, בין 78-84 ס"מ אורך הקראנק 172.5 ס"מ ומעל 85 ס"מ אורך הקראנק צריך להיות 175 מ"מ.הקראנק יותר ארוך מפרק הברך יתכופף לאורך זווית יותר גדולה וקראנק קצר יותר יגרום לברך תנועה זוויתית קטנה יותר. אורך הקראנק צריך להיות מותאם לאורכי עצמות השוק והירך. קראנק ארוך מדי עלול לגרום לתנועת יתר, מעבר ליכולת הכיפוף של הברך. מצב זה גורם לברך לסטות החוצה כאשר הברך בנקודת הכיפוף המאקסימאלי, בשעה 12:00. שינוי באורך הקראנק בקרב המקצוענים, נעשה גם כדי להתאים לסוג הרכיבה. בקטעים ההרריים או נגד השעון יגדילו את אורך הקראנק ולספרינטרים יקצרו את אורך הקראנק.
"אל תסתכל בברך אלה בכף הרגל"
כדי להבטיח את פעילותו התקינה של הברך יש לוודא שכיוון האופניים ומידותיו תואמות למידותיו של הרוכב. תנועת הברך היא לכאורה תנועה פשוטה למדי אך מושפעת מאוד מתנועת כף הרגל ומאופן וכיוון התחברות הנעל לפדל. בשל כך, מרבית הבעיות המתפתחות בברך מקורן בכף הרגל. למרות שהכאב, הסימפטום, הוא בברך, אל תחפשו שם את פתרון הבעיה. כף הרגל בנויה מהרבה עצמות המאפשרות חופש תנועה בלתי מוגבל ויכולה להסתגל למצבים שונים. לעומת זאת הברך היא מפרך עם מוגבלות תנועתיות ובשל כך לא מסוגל להתמודד עם ליקויים בתנועה וכתוצאה נפצעת. בכל בעיית ברך יש תמיד תמיד לבדוק את מבנה ותפקוד כף הרגל ולבצע ניתוח ביומכני (צילום וידאו) של תנועת הברך בכדי לאתר את מקור הליקוי התנועתי.
רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאים
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפופולאריות של רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאי הצמרת בעולם ובקרב ספורטאים בכלל. מלך הטור בעשור האחרון לאנס אמסטרונג אף העיד על כך בספרו "כול שנייה קובעת: ""…הקבוצה לא כללה רק את הרוכבים, היו גם המכונאים, המעסים, הטבחים, המנהלים והרופאים. מעל כולם , האדם החשוב ביותר בקבוצה שלנו היה ככל הנראה הכירופרקט…". "..האדם שחיבר אותנו מחדש את גופינו המרוסקים היה הכירופרקט שלנו, ג'ף ספנסר…" לאנס אמסטרונג – מתוך ספרו – "כל שנייה קובעת" (עמוד 173).
הכירופרקטיקה אינה משרתת את הספורטאים בטיפול ושיקום פציעות ספורט בלבד, אלא, בנוסף וחשוב יותר, הטיפול הכירופרקטי מאפשר לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות ובכך עוזר למצות את הפוטנציאל שבו Peak Performance.
טיפול מהפכני בכירופרקטיקה שפותח לאחרונה מאפשר את שחרור המתח ממערכת העצבית
טיפול בשיטת NETWORK SPINAL ANALYSIS NSA – מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר. הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה.
שיפור בכאבים ובתפקוד
המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר והלחץ מהדיסק (פריצה) משתחרר. היציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי האימונים. המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: כך גם הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר.
בכך גופנו מתאושש מהר יותר מה שמבטיח את השיפור בכושר הגופני.
זכרו! המתח אינו בשריר, אלא במערכת העצבית! כשהגוף לא רץ נכון ,זה מכיוון שמערכת העצבית סיגלה דפוס זה.
הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ופציעות ספורט
B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ
M.Sc תואר שני ביומכניקה של הספורט
נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)