כיצד לבחור רופא ספורט

כיצד לבחור רופא ספורט

ייחודו של רופא המתמחה ברפואת ספורט אינו כמו כל רופא כללי אשר הוכשר לאבחן ולקבוע את סוג הטיפול, אלה בהכשרתו בשיקום והבנה מעמיקה במערכי וטכניקת אימון. לפעמים, הפסיקה ” אסור לך להתאמן למשך חודש ימים" זה הדבר האחרון שספורטאי רוצה לשמוע ומעבר לכך, הנחייה העלולה לפגוע ולהאט עוד יותר בתהליך ההחלמה.  

כאשר ספורטאי נופל מאופניים ושובר עצם לעומת אדם ברחוב הנופל ושובר עצם הדיאגנוזה הינה זהה לשניהם ואין כאן משמעות להכשרת הרופא. השוני בה לידי ביטוי ביכולת הרופא לכוון את הספורטאי לפעילות חלופית  בזמן איחויי העצם ולפעילות שיקומית וחזרתו המהירה, אך הבטוחה, למעגל האימונים.

 

מכיוון שמרבית פציעות הספורט אינן חבלתיות, אלה שחיקתיות ומאמץ יתר, הכשרת רופא הספורט הינה מכרעת עוד יותר. דלקת או כאב בשריר אינה דיאגנוזה אלה סימפטום. אלו תוצאות של העמסת יתר על רקמות הגוף – שריר, גיד, רצועה, סחוס. דלקת הינה תהליך טבעי שגופנו מייצר על מנת לגרום להחלמת הפציעה.  המשמעות הביולוגית של כאב היא: "עצור!! משהו לא בסדר, משהו צריך להשתנות". רובנו מנסים להעלים את הסימפטום, את המסר, ובכך, שבועות או חודשים לאחר מכן פוגשים במסר, פציעה, יותר חמורה העלולה להשבית את הספורטאי לצמיתות.

 

פציעות שחיקה ומאמץ יתר נובעות מ:

א- ליקויים תוך גופניים:

1-ליקויים מבניים\ אנטומיים : רגל קצרה, פלטפוס, עקמת.

2-ליקויים ביומכניים/ תפקודיים: מוגבלות בתנועת הפרק, חולשה שרירית, ליקויים מוטוריים.

ב- ליקויים חוץ גופניים:

1-ליקויים במערכי אימון: העמסת יתר, חימום, הרפיה, גמישות, קואורדינציה.   

2-  טכניקה וציוד: נעליים לא מותאמות, ריצה על מישור משופע, אופניים לא מכוונות למידה.

מרבית הפציעות השחיקתיות ומאמץ יתר הנם תולדה של ליקויים חוץ גופניים, ובכך אנו מבינים את המשמעות המכרעת בהכשרת רופא ספורט באבחון ומתן הטיפול הנכון. פה חשוב להדגיש, שהטיפול הנכון אינו רק מתן תרופות לשיכוך הכאב, אלה פתרון הליקוי שהוביל לפציעה.

תשאול נכון של הספורטאי אמור לרוב לשפוך אור על הבעיה מצד אחד, ועל הפתרון מהצד השני:

באיזה נעליים אתה רץ? כמה זמן אתה רץ עם אותו זוג נעליים? האם אתה רץ בנעליים חדשות?

היכן אתה רץ? כביש? ואם כן האם אתה רץ על אותו צד של הכביש? שדה? מישור? עליות? (וירידות)

זכור לי כשהייתי אתלט ומגיע למחנות אימונים בוינגייט תמיד בימים הראשונים למחנה הברכיים כאבו. כל רופא\אורטופד אמר לי שזו היא דלקת ובעצם לא ידע מה הבעיה. ברבות השנים, הבנתי, שהייתי רגיל לרוץ בכביש ובשבילי שדה מהודקים. תוואי השבילים בוינגייט הינו חולי, אשר יצר תנועה ועומסים שלהם השרירים והפרק לא היו מורגלים.

רופא ספורט אמור להסתכל על מערך אימון ולזהות האם קיים חסר במרכיבי הפעילות העלול לתרום לפציעה. לדוגמא, עלייה חדה בנפח\אינטסיביות האימון, חיזוק שרירים שאינם פעילים ישירות, אך החשובים ליציבות הפרק. רופא ספורט אמור לדעת מה הם העומסים הפועלים על גופו של הספורטאי בכל פעילות – שחייה, ריצה, אופניים, והפציעות האופייניות לפעילויות אלו.   

 להחלטות הטיפוליות של רופא הספורט יש משמעות בהבנתו באיזה שלב בעונה\קריירה הספורטאי נמצא. האם זה תחילת העונה? האם הספורטאי בעונת התחרויות? האם זו שנה אולימפית?

מסוג התשאול תוכלו מייד לזהות האם הרופא שיושב מולכם הוכשר ברפואת ספורט. כי לאבחן דלקת כל רופא כללי יודע. מעבר לכך, סוג הטיפול, האם הטיפול הוא רק סימפטומאטי? שלפעמים נחוץ, או האם הטיפול כולל גם הכוונה נכונה במערך האימון. פה גם חשוב להדגיש את הקשר המשולש: ספורטאי – מאמן- רופא, ועל הקשר ביניהם.

מהטבלה הנ"ל אנו רואים שיש חפיפה בין ליקויים תוך גופניים וחוץ גופניים בהתפתחות פציעות ספורט- ליקויים תפקודיים וליקויים במערכי אימון. רופא ספורט ידע גם לזהות ליקויים ביומכניים המשליכים על תפקוד נכון ויעיל של הגוף. בקשר לזה ארחיב במאמר

 

כיצד כירופרקטיקה מסייעת לספורטאים?

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בפופולאריות של רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאי הצמרת בעולם, ובקרב ספורטאים בכלל. לשיאן העולם והאלוף האולימפי בריצת 1,500 מטר, הישאם אל גארוז, תמיד התלווה הכירופרקט האישי שלו ו-15 דקות לפני שהיה עולה למסלול נהג לקבל טיפול, מה שכנראה אפשר לו לנצח ולשבור שיאי עולם. לטניסאי רוג'ר פדרר תמיד מתלווה הכירופרקט האישי. הכירופרקטיקה אינה משרתת את הספורטאים בטיפול ובשיקום פציעות ספורט בלבד, אלא בעניין חשוב יותר: היא מאפשרת לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות, ובכך מסייעת למצות את הפוטנציאל שבו – Peak Performance.

האחראית על התנהלות הגוף ברמה המערכתית היא מערכת העצבים. כל עומס המופעל על גופנו נקלט על ידי חיישנים עצביים המעבירים מידע זה אל מערכת העצבים, וכתגובה נשלחות פקודות כיווץ אל השרירים וזאת כדי לאפשר את עמידות הגוף תחת העומסים. ככל שהעומסים מצטברים, ממשיכה המערכת העצבית להעביר פקודות כיווץ אל השרירים. אט אט נוצרים מתחים כרוניים במערכת העצבית, והיא מנהלת את גופנו ברמה המערכתית בכיווץ, במגננה. לא פעם אני פוגש ספורטאים שגופם נמצא בטונוס שרירי מכווץ ביותר. במצב זה, גופו של הספורטאי מתנהל כמו ברכיבת אופניים כשהמעצורים נעולים. לא כיף בכלל.

 

בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפופולאריות של רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאי הצמרת בעולם ובקרב ספורטאים בכלל. מלך הטור בעשור האחרון לאנס אמסטרונג אף העיד על כך בספרו "כול שנייה קובעת: ""…הקבוצה לא כללה רק את הרוכבים, היו גם המכונאים, המעסים, הטבחים, המנהלים והרופאים. מעל כולם , האדם החשוב ביותר בקבוצה שלנו היה ככל הנראה הכירופרקט…". "..האדם שחיבר אותנו מחדש את גופינו המרוסקים היה הכירופרקט שלנו, ג'ף ספנסר…" לאנס אמסטרונג – מתוך ספרו – "כל שנייה קובעת" (עמוד 173).

הכירופרקטיקה אינה משרתת את הספורטאים בטיפול ושיקום פציעות ספורט בלבד, אלא, בנוסף וחשוב יותר, הטיפול הכירופרקטי מאפשר לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות ובכך עוזר למצות את הפוטנציאל שבו Peak Performance.

טיפול מהפכני בכירופרקטיקה שפותח לאחרונה מאפשר את שחרור המתח ממערכת העצבית

טיפול בשיטת NETWORK SPINAL ANALYSIS NSA –  מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר. הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה.

שיפור בכאבים ובתפקוד

המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר והלחץ מהדיסק (פריצה) משתחרר. היציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי האימונים. המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: כך גם הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר.

בכך גופנו מתאושש מהר יותר מה שמבטיח את השיפור בכושר הגופני.

 

 הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ספורט

B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ

M.Sc  תואר שני ביומכניקה של הספורט

נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)