מחלה – עניין משפחתי
בתפיסה האקולוגית, שאנו רקמה אנושית, הקשורה זו בזה ומשפיעה האחת על השנייה, ההבנה היא שמחלה או משבר היא עניין סביבתי – משפחתי. כאשר משהו מבני המשפחה חולה זהו ביטוי של "חולי" משפחתי. החשיבה, שאם וכאשר ימגרו הסימפטומים, חיי המשפחה יחזרו להיות בריאים, כמוה כלטאטא את האשפה מתחת לשטיח. בתפישה האקולוגית, החלמה מתאפשר רק ב"משפחה". ביחד אנו מחלימים ולבד…אנו נופלים.
התפישה הרפואית הקונבנציונלית היא: שכאשר מחלה או כאב פורץ, יש לתקן את החלק הפגוע. תיקון החלק, מיגור הכאב, אמור להחזיר את הגוף לתפקוד תקין. חשיבה זו אינה רק שמנציחה את הבעיה, אלא גרוע מכך, גוררת בעקבותיה התפתחות של עוד ועוד בעיות שאתם אנו צריכים להתמודד. לכשראיה, העלייה הגואה במספר התחלואים.
לדוגמה: ליקוי תפקודי בכף הרגל מן הסתם יכול לגרום לכאבים בכף הרגל. אך ליקוי זה גם יכול להשפיע על מפרק הברך, והברך על הירך, והירך על האגן, והאגן על עמוד השדרה. אפרופו, קיימים מחקרים שמראים שלקוי בכף הרגל משפיע על התפתחות כאבים במפרק הלסת. הנקודה היא, שגופנו היא מערכת אורגנית הקשורה זו בזו וכאשר כאב פורץ זה אומר שמשהו בהתנהלות של הגוף, בכללותו, אינו קשורה.
ברפואה האקולוגית יש להסתכל על המערכת, על המשפחה. כל מערכת מורכת מ: חלקים (חברי המשפחה), מהיחס התפקודי בין החלקים (מערכת הקשרים בין חברי המשפחה) ומטרת המערכת – מה המערכת אמורה ליצר (ביטחון, אהבה, ערך עצמי).
לא פעם ילדים או הורים, לוקחים על עצמם, שלא במודע, את התפקיד הקשה מכל – מחלה, וזאת כדי לשקף לשאר חברי המשפחה את הבעיות הקיימות במארג היחסים הלקוי בין חברי המשפחה. העובדה שאנו, כמשפחה, מתלכדת ברגעי משבר היא ההוכחה לכך שהמשבר, החולי, מציף בנו את החרדות או כל חשש אחר, הקיים במשפחה, אך ב"ימים כתיקונם" חבוי מתחת לשטיח.
לכן, כאשר אחד מבני המשפחה חולה, חולי זה הנו ביטוי ללקויות במערכת הקשרים המשפחתיים. נכון, יש לעזור ולהעניק תמיכה טיפולית\רפואית למי שסובל. אך בד בבד יש להבין שיש צורך להסתכל אל תוך החיים בבית, במשפחה. כי רק משם נוכל לעשות החלמה אמתית.
מחקר מקיף שנעשה בארה"ב לאורך מספר עשורים ניסה למפות אוכלוסיות הסובלות ממחלות לב וכלי דם. המחקר זיהה שבעיירה מסוימת בפנסילבניה נמצאה אוכלוסייה עם האחוזים הנמוכים ביותר הסובלים ממחלות לב. החוקרים עקבו אחר הרגלי החיים והתזונה שלהם וגילה משפחות האוכלות בשר וחזיר ואלכוהול ושאר מזונות שאינם בריאים, בעליל. אך כל יום ובעיקר בסופי שבוע כל המשפחה ישבה ביחד לאכול.
כשהילדים התבגרו ועברו ללימודים במכללות ולאחר מכן עברו לעיר אחרת לצורך תעסוקה, אט אט התפרקה המשפחה. תוך מספר שנים מספר החולים במחלות לב וכלי דם בקרב תושבי העיירה עלה לממוצע הארצי!!
המשפחה ולאחר מכן הקהילה, היא המקום שממנו אנו שואבים את הזהות הייחודית שלנו. המשפחה היא המקום שממנו אנו שואבים את המשמעות הגדולה יותר לחיים. ברגע שהמארג המשפחתי מתפורר, נסדקת הזהות שלנו והמשמעות לחיים. אנו מחלימים כמשפחה ולא כאינדיבידואל!!
אין צורך לחקות למשבר או מחלה כדי לחזק את חיי המשפחה, לחזק את מערכת הקשרים בבית. וודאו לקיים יותר ויותר אירועים משפחתיים- ארוחות, טיולים, סרטים, משחקים. חיזוק המשפחה זו הערובה היחידה לחוסן הבריאותי פיזי-נפשי של האינדיבידואל.
יום משפחה שמח.