מתח, לחץ, חרדה – מה גורם לזה?
ללא ספק, הנתון המדאיג ביותר, הנמצא בנסיקה מתמדת הוא העלייה ברמת המתח, הלחץ והחרדה. עלייה זו אינה רק נחלת הציבור הבוגר אלא אף בקרב נערים וילדים.
מה הם הגורמים ללחץ מתח וחרדה? מה מתרחש בגופנו הגורם לתחושות אלו? וכיצד משתחררים מתחושות אלו?
תחושות הלחץ, המתח והחרדה נובעים ממצב שבו אנו תופשים את המציאות ככך שאין לנו יכולת או מתקשים להתמודד עם מטלות ושגרת החיים. אנו מוצפים ובתפישה ש: לא נספיק, לא נצליח, לא נוכל להתמודד.
המערכת המתאמת בין תפישת המציאות וליכולת להתמודד אתה היא מערכת העצבים. ברגע שמערכת העצבים קולטת את המציאות, מיד מתחיל תהליך של עיבוד נתונים, הערכת מצב. נתונים אלו מוצלבים אל מול יכולות התגובה. באם קיימת במערכת יכולות תגובה הולמות אנו חשים רגועים ובטוחים ביכולתנו להתמודד אל מול הנסיבות. באם המערכת מגיבה בכך שאין באפשרותנו להתמודד עם הסיטואציה או מנתוני מהעבר שלא הצלחנו להתמודד עם מצבים דומים, אנו נכנסים למצב של סטרס – מתח, דאגה וחרדה.
אם נעשה את האנלוגיה בין מערכת העצבים למחשב. הרי שברגע שאנו מריצים מספר תוכנות על המחשב, מציפים את הזיכרון בקבצים, אט אט יואטו ביצועי המחשב עד למצב של קריסת המחשב.
כך גם מערכת העצבים. כשמערכת העצבים צריכה להתמודד עם עומס גואה של מטלות, מחויבויות, תכניות, הגוף נדרך לקראת מצב קיצון, ובאם יש המשך של הצפה מגיעה נקודת הקריסה. במצב זה אנו חשים הצפה ובתחושה של מתח, דאגה וחרדה.
ברמה הפיזיולוגית יש עלייה בהורמוני דחק כמו קורטיזול, אנדרנלין, לחץ הדם, הדופק,הנשימה והסוכר עולים. שרירי הגוף דרוכים ומכווצים, ויציבת הגוף בדריכות ומגננה. באם איננו מודעים להתראות אלו, פתאום יש קריסה ואז הדיסק פורץ, לחץ על העצב, אולכוס, אוטם לב או מוחי, והלאה.
אז מה עושים? כיצד מתמודדים עם מצבים של הצפה?
ראשית יש להבין נקודה חשובה, שאת המציאות אנו לא יכולים לשנות וגם לא יכולים לברוח ממנה. ומציאות היא לא מה מתרחש, אלא כיצד מערכת העצבים קולטת אותה. מה גם שהקדמה הטכנולוגית יוצרת העמסת יתר בגירויים שאיתם מערכת העצבים צריכה להתמודד.
יכולת השריר לגדול נגזרת מיכולתו לעמוד תחת עומסים גדולים יותר. כשאנו מוצפים זה הזמן שבה מערכת העצבים מתחילה לגדול ובכך תוכל להתמודד בעתיד עם מצבים מורכבים יותר. כשאתם מוצפים אל תרוצו לארון התרופות, לסיגריה או לאלכוהול לספורט או לכל התנהגות אחרת שמטרתה לדכא ולסמם את התחושה. מצב זה רק יחמיר בעתיד את יכולתנו להתמודד עם מצבים דומים.
כשאתם מוצפים נסו להסדיר את הנשימה. אין לנו שליטה על הנשימה אך אנו יכולים לווסת את קצב הנשימה. וקצב הנשימה משפיע על מצבנו הרגשי. נסו להאט ולהעמיק את קצב הנשימה.
שנו את היציבה. כשאנו במתח דאגה או חרדה היציבה מכונסת ודרוכה. בעזרת הנשימה עברו ליציבה זקופה כזו המשדרת ביטחון. עמודו איך שהייתם רוצים להרגיש. עמדו זקופים ממוקדים אך רפויים.
במצב של הצפה אנו עומדים פנים מול פנים אל מול החומות שלנו אל מול כל האמונות המגבילות – לא מסוגל, לא יכול, וכעט שאלו עצמכם הם זה נכון, האם עדיין יש צורך באמונות אלו. איזה אמונות חדשות אני יכול לאמץ שיאפשרו לי להתמודד עם כל המטלות. כעט הביאו את ההרגשה – של עצמה, אמונה, ערך עצמי. למדו להביא תחושה זאת על בסיס יומי ולא רק כשאתם מוצפים.
מכל שלל המטלות המציפות אתכם התמקדו במשימה הקלה ביותר ונסו להשלימה. כשאנו מוצפים אנו תקועים, כמו חיה המסונוורת, קופא על שמריו. נסו ליצר תנועה, ואט אט מומנטום שיתחיל ליצור זרימה ואט אט עברו למשימות הקשות יותר.