סכנה! חומציות יתר

הקשר בין חומציות יתר- תזונה השמנה מחלות

תשכחו מקלוריות, תשכחו משומנים או כולסטרול,תשכחו מחלבונים, תשכחו מסוכרים או כל מדד אחר שבעזרתו אנו אומדים את בריאותנו ומצבנו הגופני. מסתבר שהערך החשוב ביותר המגדיר את הפעילות המטבולית והפיזיולוגית בגופנו הינו רמת החומציות\בסיסיות בגופנו. רמת החומציות\בסיסיות נמדדת על יד רמת ה-ph. כמו טמפרטורת הגוף המנוהלת באופן קפדני על ידי מערכות הגוף, כך גם רמת ה-ph, הצריכה להיות בסיסית יותר. סטייה ולו הקלה ביותר במדד ה-ph, תגרום לגופנו לבצע את השינויים הנדרשים, שינויים אלו, מסתבר, הנם הסימפטומים  והמחלות המוכרות, ובמצבים קיצוניים,  PH 6.8,  אף למוות. גופנו בנוי להיות בסיסי, אך בפעילות יצור האנרגיה בגופנו נוצרת חומצה. אופן ייצור האנרגיה, תהליך אירובי (שימוש בחמצן) או אנאירובי (ללא חמצן) וכמו כן, סוג הדלק פחממות או שומנים, שגופנו משתמש ליצור האנרגיה יקבע רמת החומצה הנוצרת בגופנו. כמובן, גם סוג האוכל שאנו צורכים משפיע על ייצור החומצה בגופנו.  מכיוון שההשלכות הנגרמות לגופנו בשל שינוי ברמת ה-ph הנם רבים ומערכתיים, וספרים ומאמרים רבים נכתבו בנושא, אנסה בכתבה זו להתייחס להיבטים פיזיולוגיים במאמץ גופני לאור שינוי ברמת החומציות\בסיסיות.

 

בכדי שנבין את ההשלכות של שינוי ברמת ה-PH יש קודם להבין מה בעצם ה-PH  מודד. לשם כך יש צורך לחזור לשיעור בכימיה בסיסית. כן גם אני ברחתי משיעורי כימיה, אך ננסה לפשט זאת עד כמה שניתן. ה- PH  מודד את רמת החומציות \ בסיסיות. רמת ה- PH נעה בין 0 ל-14. כאשר מ-0-7 זה טווח החומצי ומ- 7-14 הטווח הבסיסי, 7 זה ניטראלי (מים). בעצם ה-PH מודד את הפוטנציאל של חומר לשחרר   H+ בתמיסה.  ככל שה- PH יותר נמוך זה אומר חומציות גבוהה ובעצם יותר H+, וככל  שה- PH  יותר גבוה, ריכוז ה- H+ יותר נמוך זה מעיד על בסיסיות. מכיוון ש-  O2H =  H+  +  -HO,  אז ניתן גם לאמור שחומר בסיסי משחרר יותר OH-  ובסביבה חומצית יש פחות OH-  .   מכאן עולה מסכנה מאוד מאוד חשובה שבסביבה חומצית יש פחות –OH, זאת אומרת פחות חמצן. רמת ה- PH בדם אמורה להיות 7.4, זאת אומרת בסיסית יותר. זהו, עד פה כימיה בסיסית.

 

"חיידקים מתרבים במים עומדים ולא חיידקים גורמים למים לעמוד". מה שזה אומר זה, שהתנאים הסביבתיים הם אלה שמאפשרים את התנאים להתפתחות החיידקים ומחלות. מסתבר שהתנאים שמאפשרים למרבית המחלות הניווניות  להתפתח בגופנו זה חומצתיות יתר. כשאנו חולים וחשים ברע, אנו נשלחים לבדיקות. הבדיקות מצביעות על השינויים שגופנו נאלץ לבצע על מנת למנוע נזקים חמורים יותר.

 

כולנו מכירים את התחושה של התחמצנות לאחר מאוץ מהיר, אנו מתנשפים בכבדות, , הלב פועם, רגלינו כבדות ואנו מאובנים. הסיבה לכך לא נובעת מזה שנגמר לך האנרגיה או האוויר (או שבעצם כן נגמר לך החמצן) אלה מכיוון שבמאמץ בעצימות גבוהה גופנו מייצר חומצות מטבוליות ( חומצת חלב) הרבה יותר ממה שהגוף יכול לסלק. עלייה בחומציות גורמת לשיתוק מערכות הגוף. בסביבה חומצית יש פחות חמצן וזו הסיבה לתחושת החנק. אנו מתנשפים בכבדות וזאת כדי לפלוט את החומצה מגופנו וזקוקים לזמן התאוששות כדי לאפשר לגופנו לסלק את הרעלים החומציים מהדם. כשרמת החומציות בדם עולה זה גורם לתאי הדם להדבק אחד לשני, לקרישה. מצב זה מאט את זרימת הכדוריות האדומות  ובכך אספקת החמצן לשרירים נפגעת באופן דרסטי ובעקבותיו תהליך יצור האנרגיה משתבש.חומציות יתר פוגעת בכדוריות האדומות ויכולה להרוס את ההמוגלובין. חומציות יתר פוגעת ביכולת התא ליצר ATP , .  כדי לנטרל את החומצה גופנו נעזר במינרלים: נתרן, אשלגן, סידן ומגנזיום. מינרלים אלו חיוניים ביותר לפעילות הקיומית של גופנו. כשמינרלים אלו עסוקים במלאכת נטרול החומצה נפגעים תפקודי מערכות הגוף, תאי הגוף, שריר, עצב, שלפעילותן התקינה נדרשת אספקה סדירה של מינרלים אלו. חומציות יתר גורמת להרס תאי ורקמות הגוף ופוגעת בתהליך יצור החלבון. זו רק רשימה חלקית ביותר. בסביבה חומצית לא רק שרמת החמצן יורד אלה גם היכולת לשנע את החמצן נפגעת ואנו מרגישים עייפים ותשושים.

 

בכל תהליך של המרת דלק לאנרגיה נוצר פיח, כך גם בגופנו. בתהליך פירוק המזון והפיכתו לאנרגיה גופנו מותיר פסולת שהיא בעלת אופי חומצי וככל שאנו פעילים יותר ובפעילות עצימה יותר, כך גופנו ייצר כמויות מוגברות של חומצה. בפעילות אנאירובית נוצרים כמויות מוגברות של חומצות אך זאת  לא רק בשל עצימות הפעילות, אלה גם מכיוון שבפעילות זאת גופנו משתמש במלאי דלק הזמין ביותר – סוכרים(גליקוגן). כשסוכר מתפרק, הו בתהליך אירובי או אנאירובי, הוא משאיר כמויות מוגברות של פיח חומצי.

 

בגופנו קיימות מספר מערכות המסוגלות לנטרל ולסלק חומצות אלו: מערכת הבאפרים היעילה מנטרלת במהירות וביעילות את החומצה מהדם. החומצה מסולקת מגופנו בעזרת הכליות, הזעה, נשימה והמערכת ההורמונאלית. כמו כן, גופנו נעזר במינרלים בעלי אופי בסיסי: נתרן, אשלגן, סידן ומגנזיום. כשרמות החומצה בגופנו עולות מעבר ליכולת הגוף לסלקם אז גופנו מאכסן זאת ברקמות הגוף- שריר,שומן ושאר איברי הגוף. כשאנו חשים את שרירי גופנו נוקשים כחבלים זאת משום הצטברות החומצה ברקמות השריר. כתוצאה, שרירים אלו נחלשים ואינם מסוגלים לעמוד בעומסים ונוטים להיפצע.

 

ניתן למדוד את רמת הph- בדם, אך גם ניתן לקבל הערכה די מהמנה לגבי מצב החומציות\בסיסיות בגופנו דרך בדיקת השתן והפה על ידי ניר לטמוס. בדיקת השתן יותר מדויקת ויש לבצעה מיד על הבוקר. בבדיקות שגרתיות PH-5.0    נחשב נורמאלי,  אך ה-PH  בשתן צריך להיות ביו 6.8-7.2. ההבדל בין PH- 7.0 ל-5.0 הוא עצום כי היחס הוא אקספוננטיאלי. דוגמה רמת ה- PH בקוקה קולה הינה 2.5, לצורך נטרול רמת חומציות זאת בתנאים מעבדתיים נדרשים  38 ליטר של מים עם  PH-7.4  כדי להעלות את ה- PH ל-4.6.  כשרמת ה-PH בשתן נמוכה זו  אינדיקציה לדלדול במאגרי המינרלים.

 

כפי שנאמר האוכל שאנו צורכים המשמש כדלק יגדיר את כמות הפסולת החומצית שנותרת בגופנו. כל אוכל בתהליך פירוקו מותיר פסולת השאלה כמה הוא מותיר. בגדול חלבון, סוכרים מעובדים, משקאות תוססים, דגנים ואוכל מעובד מותירים כמויות מוגברות של פסולת חומצית בגופנו. ירקות וחלק מהפירות מותירים הכי פחות חומצה בגופנו. ברשימה למטה מצוין האוכל והחומצה הנוצרת. ערכים אלו לא מציינים את רמת ה- PH במזון מחוץ לגופנו, אלה את רמת ה- PH לאחר עיכולו ופירוקו.

 

PH 5.0-6.0 : ממתיקים.עוגות, בשר, עוף, משקאות ממוגזים, קפה, תא, בירה,  פסטה, אורז , לחם

PH 6.0-7.0 : דגים, מיץ פירות, דגנים, תפוח אדמה, ביצים, גבינות, דבש, חטיפי אנרגיה

המטרה החשובה אם כך לאפשר את התנאים הסביבתיים האופטימאליים על מנת לאפשר לגופנו לתפקד ביעילות. תנאים אלו אמורים לאפשר סביבת עבודה בסיסית יותר. אז כיצד נעזור לגופנו להיות בסיסי יותר?

–          איכלו אוכל בעל אופי בסיסי יותר. זה לא אומר להימנע לחלוטין מאוכל בעל אופי חומצי, כי בכל זאת ישנם מרכיבים חיוניים לגופנו במאכלים אלו. היחס הנכון צריך להיות (בסיסי) 4 : 1 (חומצי).

–          שתייה בכמות הנכונה, ולשתות מים עם PH (ערך ההגבה) גבוה.

–          תמיד לסיים את האימון בריצה קלה, שחרור, וזאת על מנת לאפשר ניקוז החומצות מהשרירים.

–          אמבטיות חום. חום ממיס שומן ומגביר את זרימת הדם בשרירים.

–          עיסוי רקמות. עיסוי עמוק מפורר את החומצות בשריר ומגביר את זרימת הדם לרקמות העמוקות.

כאשר תתחילו בתהליך זה אתם עלולים להרגיש עייפות, כאבים, מחושים, כאבי ראש ותחושה כללית לא נעימה. זה אומר שהתהליך עובד, שגופכם משחרר ומנקז את הרעלים שהצטברו בגופכם. תקופה זו עלולה להמשך ימים עד שבועות, כל אחד והמצבורים שלו. אך לאחר מכן תרגישו את גופכם נקי, רענן ואנרגטי.  

הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ופציעות ספורט

B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ

M.Sc  תואר שני ביומכניקה של הספורט

נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)

 

 

By | 2016-01-28T12:51:27+00:00 ינואר 28th, 2016|תזונה|0 Comments