סף חומצת חלב

סף חומצת חלב – חומציות כושר גופני

 

רבים הם הספורטאים הנעזרים בבדיקת סף חומצת החלב (סחח), הסף האן-ארובי, כאמצעי לתכנון עומסי האימונים וכמדד לשיפורהכושר הגופני. הסחח אינו מושפע מכושרנו הגופני בלבד אלא מושפע בין היתר מהמזון שאנו צורכים זאת מכיוון שכול דלק המומר לאנרגיה מותיר פסולת חומצית אשר משפיעות על ריכוזי החומצה בדם.

בנוסף הסחח אף מושפע ממצבנו הרגשי-מנטאלי, מתח, לחץ וסטרס מגבירים את תהליכי יצור החומצה. אכן מדד סחח  יכול להיות כלי עזר חשוב בתכנון האימונים אך חשוב גם להבין את המשמעויות הרחבות יותר של מדד זה.

בתהליכי יצור האנרגיה נוצרת פסולת. מכונית נוסעת שורפת דלק ומאחור נפלטים פסולות הבעירה, כך גם בגופנו. לפסולת זו קוראים חומצה והחומצה הידועה ביותר היא חומצת חלב אך ישנם עוד הרבה סוגי חומצות שגופנו מייצר. גופנו מצויד במערכות שנועדו לנטרל –באפרים, ולסלק את החומצה ראשית מהדם ומשם דרך השתן, הפה והעור אך מחוץ לגופנו.

 

 

בדיקת סחח מודדת את ריכוז החומצה בדם בזמן מאמץ גופי. קיימים מספר פרוטוקולים לקביעת הסחח, אך בגדול נלקחים דגימות דם בפרקי זמן קצובים תוך מאמץ גופני מתגבר. מטרת הבדיקה לקבוע את רמת המאמץ שבו קצב ייצור החומצה עולה על פינוייה. כאמור, במצב זה אנו מתחמצנים ומרבית מערכות הגוף קורסות ויכולת הגוף ליצר אנרגיה נחלשת באופן משמעותי. זאת משום עלייה חדה בריכוז ה +H וירידה ב –OH  ( +H +  -OH  =  O 2H ). כשרמת ה- -HO יורדת, יורד גם ריכוז החמצן והאלקטרון הרכיבים החיוניים בייצור האנרגיה.מדד החומצה נמדד על ידי מדד ה PH  שלמעשה מודד את ריכוז המימן (H + ). טווח ה PH  נע בין 1-14 כאשר הטווח בין 1-7 הינו חומצי והטווח בין 7-14 הינו בסיסי. ערך ה PH  בדם הינו 7.365 זאת אומרת מעט בסיסי. כשריכוזי החומצה בדם עולים מעבר ליכול נטרולם וסילוקם מהגוף אנו מתחמצנים. התופעות של התחמצנות מוכרות לנו- תשישות, קושי בנשימה, כבדות, זאת משום שגופנו אינו מסוגל לתפקד בסביבה חומצית. למעשה כשרמת החומצה בדם עולה, דהיינו יורדת, ל 6.9 נגרם מוות, COMA ACIDOSIS.

 

על מנת לשפר את יכולת הגוף לעמוד במאמצים עצימים לאורך זמן יש לשפר את יכולת הגוף מצד האחד לנטרל את החומצה ולסלקהמחוץ לגוף ומנגד לתדלק את גופנו במזון שמייצר פחות חומצה. מערכת נטרול החומצה, באפרים, מתבססת בעזרת רכיב כימי סודיום בי-קארבונט 3NaHOC                         .

מחקרים מראים שככול שאנו מתבגרים פוחתת יכולת הגוף ליצר סודיום בי-קארבונט ובכך נחלשת יכולתו להתמודד עם חומצייות יתר. לכן יש צורך להוסיף לתזונה רכיב חשוב זה. למי שאני בקיא, סודיום בי-קארבונט זה אבקת סודה לשתייה ורצוי להתחיל לצרוך זאת. מחקרים מראים שספורטאי סיבולת שצרכו סודיום בי-קארבונט שיפרו את הישגיהם ויכולת ההתאוששות. רכיבים נוספים היכולים לתרום לשיפור מערכת הבאפרים הם מינרלים: נתרן, אשלגן, סידן ומגנזיום.

סוג המזון שאנו צורכים אף הוא מן הסתם תורם נכבד למפלס החומציות. בגדול המזון שאנו צורכים מתחלק למזון המייצר חומציות ולמזון המייצר בסיסיות. מלבד ירקות כול המזונות האחרים נחשבים כמייצרי חומצה. פחמימות ובעיקר סוכרים פשוטים כמו כול הג'לים והחטיפים למיניהם ידועים כמייצרי חומצה נכבדים ביותר ומעלים את מפלס החומצה בדם ובגוף.

 

כמו כן, אף חלבונים מהחי ומוצרי גבינות נחשבים חומציים. שמנים אף הם מייצרי חומצה אך במידה פחותה ביותר ולכן יש לבסס את התזונה בעיקר על שמנים (אבוקדו) וירקות. למעשה שמנים (אומגה 3,6,ו-9) משמשים גם בנטרול החומצה. זו גם הסיבה מדוע לאחר שתיית קפה עולה ריכוז השומנים בדם וזו גם הסיבה, הנובעת מחוסר הבנה של הפיזיולוגיה של חומציות-בסיסיות, מדוע ישנם כאלה הטוענים שקפא, שהוא מאוד חומצי, מועיל בשריפת שומנים.

אף למצבנו הרגשי מנטאלי תרומה נכבדה למפלס החומציות. סטרס, לחץ גורם להגברה בייצור החומצה בגופנו. כשמכונית נוסעת בעלייה מן הסתם תפלוט כמויות מוגברות של עשן, כך גם גופנו.

אכן, בדיקת סחח הינה חשובה בתכנון מערך האימונים אך יש להבין שבדיקה זו אינה רק מושפעת מכושרנו הגופני אלא אף מגורמים אחרים – מערכת הבאפרים, התזונה וממצבנו הרגשי. כדי שנוכל לשפר את עמידות הגוף במאמצים גופניים עצימים יש לשפר את יכולת הגוף לנטרל את החומצה – מינראלים, אלקטרליטים, סודה –לשתייה, ומנגד להזין את גופנו במזונות מייצרי בסיסיות –שמנים וירקות ולהפחית מזונות מייצרי חומצה- סוכרים וחלבון מהחי.

בסיסיות הינו הבסיס לבריאותנו וכושרנו הגופני!

 

 

רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאים

בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפופולאריות של רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאי הצמרת בעולם ובקרב ספורטאים בכלל. מלך הטור בעשור האחרון לאנס אמסטרונג אף העיד על כך בספרו "כול שנייה קובעת: ""…הקבוצה לא כללה רק את הרוכבים, היו גם המכונאים, המעסים, הטבחים, המנהלים והרופאים. מעל כולם , האדם החשוב ביותר בקבוצה שלנו היה ככל הנראה הכירופרקט…". "..האדם שחיבר אותנו מחדש את גופינו המרוסקים היה הכירופרקט שלנו, ג'ף ספנסר…" לאנס אמסטרונג – מתוך ספרו – "כל שנייה קובעת" (עמוד 173).

הכירופרקטיקה אינה משרתת את הספורטאים בטיפול ושיקום פציעות ספורט בלבד, אלא, בנוסף וחשוב יותר, הטיפול הכירופרקטי מאפשר לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות ובכך עוזר למצות את הפוטנציאל שבו Peak Performance.

טיפול מהפכני בכירופרקטיקה שפותח לאחרונה מאפשר את שחרור המתח ממערכת העצבית

טיפול בשיטת NETWORK SPINAL ANALYSIS NSA –  מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר. הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה.

שיפור בכאבים ובתפקוד

המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר והלחץ מהדיסק (פריצה) משתחרר. היציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי האימונים. המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: כך גם הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר.

בכך גופנו מתאושש מהר יותר מה שמבטיח את השיפור בכושר הגופני.

זכרו! המתח אינו בשריר, אלא במערכת העצבית! כשהגוף לא רץ נכון ,זה מכיוון שמערכת העצבית סיגלה דפוס זה.

הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ספורט

B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ

M.Sc  תואר שני ביומכניקה של הספורט

נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)