תפקוד כף הרגל ברכיבה

תפקוד כף הרגל ברכיבה

 

כף הרגל מהווה נקודת התקשרות, חשובה ביותר, בין האופניים לרוכב. כל האנרגיה והכוח ששרירי גופנו מפתחים מועברים דרך כף הרגל אל הפדל לצורך הנעת האופניים קדימה. סטייה, ולו הקלה ביותר, במצב ותפקוד כף הרגל תגרום לירידה ביעילות הרכיבה.  כף הרגל היא אכן נקודת חיבור קריטית לצורך העברה יעילה של כוחות השרירים אל הפדל.

מבנה ותפקוד כף הרגל יגדיר האם אתם מצליחים לתעל את המומנט השריר-מפרקי אל הפדל באופן מקסימאלי או שקיימת זליגה, דליפה של כוחות, אשר לא תורמים לרכיבה. מעבר לבזבוז האנרגיה, רגל שלא מתפקדת בצורה יעילה גם נוטה להיפצע יותר מהר. עד לא מזמן מבנה ותפקוד כף הרגל היה  בגדר תעלומה. אך כיום אנו מבינים לעומק כיצד כף הרגל מתנהגת, ותובנות אלו מאפשרות ייצור והתאמה נכונה של נעליים, מדרסים ופדלים וזאת על מנת למקסם את יעילות העברת הכוחות ברכיבה.

 הבסיס האנטומי של כף הרגל 

כף הרגל בנויה מ-28 עצמות המחוברות דרך 35 מפרקים. המבנה הארכיטקטוני של כף יוצר 3 קשתות

חשובות לתפקוד כף הרגל: קשת מדיאלית (פנימית) אורכית, קשת לטרלית (צידית) אורכית וקשת רוחבית. תפקוד הקשתות הינו בעיקר לצורך בלימת זעזועים בזמן הליכה וריצה. כ-29 שרירים אמונים על תפעול כל הרגל, כאשר 11 מהם מצויים מחוץ לכף הרגל, בשוק ומתחברים אל עצמות כף הרגל על ידי גידים. בנוסף, עשרות רצועות נוספים מספקים תמיכה לכף הרגל.

 

הבסיס הביומכני

מבנה ותפקוד כף הרגל נועדו לעמידה, נשיאת משקל הגוף וצעידה. בזמן צעידה, תפקיד כף הרגל הוא לבלום זעזועים ולהתאים לשינויים במבנה הקרקע (כשהלחנו יחפים) ולהעביר את כוחות הדחיפה כנגד הקרקע  לצורך הנעת הגוף קדימה. היכולת של כף הרגל להתגמש ועל ידי כך לבלום זעזועים תלויה במבנה ותפקוד עצמות הקשת של כף הרגל. מצב זה שבו כף הרגל מתגמשת ומאפשרת בלימת זעזועים נקרה פרונציה  (pronation). לאחר נחיתת כף הרגל על הקרקע וגלגול הרגל קדימה, כף הרגל הופכת למבנה קשיח וזאת כדי לאפשר העברת כוחות הדחיפה כנגד הקרקע, מצב זה נקרה סופינציה (supination).

כעט משהבנו את מבנה ותפקוד כף הרגל בפעילות הליכה\ריצה ננסה להבין כיצד כף הרגל צריכה לתפקד בזמן רכיבה ולאפשר העברת כוחות יעילה ומקסימאלית. אם כך, בזמן רכיבה אין אנו צריכים לדאוג באשר לבלימת זעזועים כפי שמתרחש בזמן ריצה. בזמן רכיבה  כף הרגל צריכה להימצא במצב של סופינציה, מצב שבו כף הרגל כשיחה, מצב שבו העברת כוחות הדחיפה והמשיכה הם יעילים יותר.

זו גם הסיבה לכך שנעלי רכיבה הנם קשיחות ביותר. לכן, בזמן רכיבה אסור שכף הרגל תכנס למצב של פרונציה, שבו כף הרגל נמצאת במצב של התגמשות. כאשר כף הרגל במצב של פרונציה, זה יהיה כמו לדחוף כנגד קפיץ, מה שאומר שחלק מהכוחות יספגו ויתבזבזו על ידי הרצועות הגידים והשרירים. כשהעומסים מצטברים על הרקמות הרכות, אנו יוצרים תהליך של נזקים המובילים לפציעות- כאבים ודלקות.

 ה"שרשרת" המכאנית

פעילות הרכיבה כמו הריצה הינה מעגל קינמטי סגור. מה שקורה בכף הרגל משפיע על כל חוליות השרשרת המכאנית, דהיינו,  מה שקורה בכף הרגל משפיע על הברך, על הירך והלאה. כמובן שבריצה ההשלכות הינם יותר קריטיות מאשר ברכיבה. כאשר כף הרגל במצב של פרונציה ההשלכות הם לא רק נקודתיות אלה מערכתיות ומשליכות על תפקוד השוק הברך הירך האגן ואף עמוד השדרה.

כשכף הרגל נמצאת בפרונציה עצם השוק מסתובבת פנימה וכתוצאה מכך הברך מתפקדת באופן לקוי מה שתורם לפציעות ברך. כשהברך מסובבת פנימה, שרירי הדחיפה החשובים, הארבע ראשי, מאבדים מיכולתם לפתח כוח מקסימאלי. מצב זה מאופיין בכך שבזמן רכיבה הברכיים נוטות פנימה ועצם השוק נוטה החוצה(הצידה). כשעצם השוק דוחפת כנגד הפדל בזוית שהיא לא 90 מעלות לציר הפדל, אזי ישנה זליגה צידית של חלק מכוחות הדחיפה.

מצב פחות שכיח, אך הדורש התייחסות, זהו מצב הפוך שבו כף הרגל נמצאת ביתר סופינציה. מצב זה מאופיין בכך שקשת כף הרגל גבוהה ונוקשה. בעיקרון מצב זה יכול להוות יתרון לרוכבים בכך שרגל נוקשה תורמת להעברת כוחות יעילה יותר.  אך גם למצב זה יש השלכות  מערכתיות. לרוב, כף הרגל בקרב רוכבים עם קשת גבוהה נוטים להפנות את כף הרגל פנימה וכתוצאה מכך עצם השוק מסובבת החוצה ונוטה פנימה(במישור הצידי) ובעקבותיה הברך נוטה החוצה. גם כאן היעילות המכאנית פוחתת ואיתה הפציעות האופייניות.

 

האם יש לי נטייה לפרונציה או לסופינציה 

 

זאת ניתן לקבוע בצילום דיגיטאלי וניתוח ביומכאני של תנועת הדיבוש. בנוסף בדיקת מבנה ותפקוד כף הרגל, ובעיקר קשתות כף הרגל, יכולים להגדיר כיצד כף הרגל תתנהג בזמן רכיבה. בדוק את עצמך: עמוד יחף, וכעט הסתכל על קשת כף הרגל, אם הקשת נמוכה ואם הברכיים פונות פנימה
אתה בעל נטייה לפרונציה, אם הקשת גבוהה וכף רגלך נוקשה ובנוסף הברכיים פונות החוצה (כדורגלן) אתה בעל נטייה לסופינציה.

 כיוון הפדל והנעל 

כדי שכוחות הדחיפה יועברו ביעילות מכף הרגל אל הפדל, כיוון הנעל, הקליט והפדל אמורים להיות מתואמים. מצב הקליט אמור להביא את כריות כף הרגל בדיוק מעל ציר הפדל. אם הקליט ממוקם קדימה מדי, מעבר למפרקי אצבעות כף הרגל, אזי נאבד מיעילות הדחיפה, על ידי כך שנגרום לכף הרגל לדחוף במצב שבו כף הרגל גמישה. מעבר לכך, מצב זה יגביר את הלחץ על גיד האכילס ויגרום לפציעתו. קליט הממוקם אחורנית, לכיוון העקב יגרום לאובדן המומנט, ובכך לירידה ביעילות הדחיפה.

בנוסף לכיוון האורכי של הקליט יש לדאוג גם לכיוון במישור הצירי, סיבובי של הקליט. יש לוודה שהקליט יהיה מכוון כך שהנעל תתמקם  90 מעלות ביחס לציר הפדל. אינדיקציה נוספת יכולה להיות שתנועת הנעל תהיה מקבילה לשרשרת.

בזמן הדיבוש יש לשמר את הקרסול כמה שיותר נוקשה ובזוית הקרובה ל-90 מעלות

 התאמת מדרסים הינה חשובה ומשמעותית ועל כך ארחיב בכתבה בגיליון הבה.

רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאים

בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפופולאריות של רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאי הצמרת בעולם ובקרב ספורטאים בכלל. מלך הטור בעשור האחרון לאנס אמסטרונג אף העיד על כך בספרו "כול שנייה קובעת: ""…הקבוצה לא כללה רק את הרוכבים, היו גם המכונאים, המעסים, הטבחים, המנהלים והרופאים. מעל כולם , האדם החשוב ביותר בקבוצה שלנו היה ככל הנראה הכירופרקט…". "..האדם שחיבר אותנו מחדש את גופינו המרוסקים היה הכירופרקט שלנו, ג'ף ספנסר…" לאנס אמסטרונג – מתוך ספרו – "כל שנייה קובעת" (עמוד 173).

הכירופרקטיקה אינה משרתת את הספורטאים בטיפול ושיקום פציעות ספורט בלבד, אלא, בנוסף וחשוב יותר, הטיפול הכירופרקטי מאפשר לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות ובכך עוזר למצות את הפוטנציאל שבו Peak Performance.

טיפול מהפכני בכירופרקטיקה שפותח לאחרונה מאפשר את שחרור המתח ממערכת העצבית

 

טיפול בשיטת NETWORK SPINAL ANALYSIS NSA –  מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר. הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה.

שיפור בכאבים ובתפקוד

המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר והלחץ מהדיסק (פריצה) משתחרר. היציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי האימונים. המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: כך גם הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר.

בכך גופנו מתאושש מהר יותר מה שמבטיח את השיפור בכושר הגופני.

זכרו! המתח אינו בשריר, אלא במערכת העצבית! כשהגוף לא רץ נכון ,זה מכיוון שמערכת העצבית סיגלה דפוס זה.

הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ופציעות ספורט

B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ

M.Sc  תואר שני ביומכניקה של הספורט

נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)