גישת העבודה שלי:
הגוף שלנו "מדבר" – יש תקשורת תמידית
אתם באים עם אי נוחות, כאב, תחושה לא נעימה – זהו איתות של הגוף המבקש לחזור לאיזון.
דרך עמוד השדרה שלכם אני מקשיב לתקשורת הזו ומפענח את האתגר יחד עמכם.
מיפוי
המקום הכואב בגופנו מנקז אליו אנרגיה רבה. מערכת העצבים מצביעה על המקום הלא מאוזן הזה ובשבילי זהו שער, דרכו אני "מבקש" מהגוף להתארגן מחדש: אני בעצם מציב מראה למערכת העצבים כדי שתתבונן על עצמה. מערכת העצבים סורקת את הגוף ונוצרת מודעות לדפוסים שיצרו את הכאב. המודעות הזו היא נקודת המוצא לריפוי עצמי של הגוף. התגובה הראשונה היא הרפיית המקום הכואב.
שינוי
לאחר מיפוי הדפוסים שיצרו את הכאב מתחיל תהליך השינוי. אנו מבררים מהם הסיפורים ש"מנהלים" את מערכת העצבים שלנו וגורמים לה לייצר את אותם דפוסים. אלו אמונות, דרכי חיים שהופכות לאמיתות שלנו, אך למעשה הן אלה שמגבילות אותנו כל כך. בדרך כלל האמונות האלה התקבעו בתודעה שלנו ובגוף בעיתות משבר ואכן הגנו עלינו, אך בשגרה הן אינן נחוצות ואף מפריעות.
סיפור חדש
עמוד השדרה מחזיק את הסיפורים שלנו, באמצעות מגע קל, ללא כאב, אני מסייע לו להשתחרר מאמונות מגבילות כדי לפנות מקום לתפיסות חדשות המשרתות את תהליך הגדילה וההתעצמות שלנו. "סיפור חדש נכתב" רק כאשר מתפנה לו מקום כלומר משתחרר דפוס ישן. התהליך הזה מתאפשר כאשר מתבוננים על האירוע שיצר את הדפוס הישן, חוזרים אליו ומבינים אותו.
התעוררות
אז מפציעה טבעה של תודעת האדם. האני האמיתי יוצא החוצה – מתעורר. ההתעוררות זו מרגשת ומאפשרת צמיחה אין סופית. הגוף הופך גמיש, חסר כאב, אפילו ילדי. הדפוסים הישנים כבר לא מנהלים אותו וכאשר מגיעים אתגרים מתגלה יכולת הסתגלות שלא הייתה מוכרת בעבר.
לסיכום
כשהגוף מדבר כדאי שנקשיב.
אין צורך להתרגל לחיים בצל כאב. יש דרך לחזור לאיזון ואפילו לצמוח מתוכו.