התמודדות עם כאב וסבל

התמודדות עם כאב וסבל – טיפול גוף נפש כירופרקט

 

מה הכאב אומר לך?

כמו נורת אזהרה במכונית שלך, גם הכאב מבקש להסב את תשומת ליבך למצוקה של הגוף. דיאגנוזה רפואית או משכך כאבים לא יסייעו לך בטווח הארוך. רוצה באמת לבריא? שנה את אורח החיים.

כאבים הם חלק בלתי נפרד מהחיים. השאלה היא לא איך נמנעים מפציעה או מחלה אלה איך אנו מתמודדים עם זה.
משמעות הכאב היא: "עצור! משהו לא בסדר! משהו צריך להשתנות!". כאב הוא מנגנון הישרדותי שמטרתו להתריע על כך שקיימת בעיה. כמו נורית אזהרה שנדלקת ברכב.

הכאב הוא פיסי ומתריע שמשהו תפוס, לוחץ, נשבר, נמתח. עצבי הכאב משדרים לנו על התקלה. הכאב עוצר אותנו. גב שנתפס משתק אותנו ומשבש לנו את אורח ושגרת החיים. החיים נעצרים, בדיוק כפי שאנחנו משביתים מכונית שהנורה שלה נדלקה.

חשוב להבין שמרבית הפציעות הן תולדה של תהליכים מצטברים. כשחומו של מנוע המכונית מגיע ל-100 מעלות – הנורית נדלקת. אבל איפה היינו ב-90 מעלות? וב-98 מעלות?

כך עם גופנו. רבים מאיתנו אינם קשובים לו ואינם מודעים להשפעתם של אורחות חיינו עליו. לכן הפציעה תמיד מתקבלת על ידינו בהפתעה. גם אותות האזהרה המקדימים, בצורת כאב, אינם זוכים מצידנו לתגובה נאותה: אנחנו פשוט לוקחים משככי כאבים… כאילו שהכאב הוא הבעיה ולא מה שהוא מבקש לייצג.

בדיוק כאילו היינו מנסים לשתק את נורת האזהרה במכונית, במקום לטפל בבעיה שעליה היא מתריעה.
הכאב הוא מסר, שמשהו אינו תקין בגופנו, או באורח החיים, התזונה, הרגלי העבודה, הקרירה, הזוגיות וכו’. אל תהרוג את השליח לפני ששמעת את המסר.

המסר הוא שיש לך בעיה. לך, לא "רק" לברך שלך, או לאיבר כואב אחר. הברך היא רק המקום שדרכו הגוף מבטא את הבעיה. כמובן, שהמתח המצטבר בגופנו יתפרץ דרך הנקודה החלשה במערכת, או במקום הפגיע.
להחלים זה בעצם לאחות את "עצמך". לא סתם אחרי פציעה אנו אומרים "אני צריך לאסוף את השברים שלי". 

 

להבריא  זה לברוא את עצמך מחדש.כשהבעיה פורצת הנטייה המיידית שלנו היא ללכת לרופא או למטפל כלשהו, כדי לקבל הסבר למצבנו, או יותר נכון לקבל אבחון, דיאגנוזה. דיאגנוזה. הרופא יתן לנו הסבר מנקודת מבטו. אבל אין בדיאגנוזה כדי לכוון אותנו לשינוי המתבקש. כשיש דיאגנוזה יש את מי להאשים והדיאגנוזה הופכת לתירוץ למה אתה היכן שאתה.
מה באמת צריך לעשות כדי להבריא? להשתנות. לשנות את אורח החיים. לא להסתתר מאחורי הדיאגנוזה. אם לא נשתנה, הכאבים המעידים על מצוקותינו יחזרו. שום משכך כאבים לא יסייע לנו.

במרפאתנו אנו מטפלים בהצלחה גם 

כאבי גב, כאבי גב תחתון, פריצת דיסק גב תחתון, כאבי נימול מוקרנים לרגל, כאבי צוואר, פריצת דיסק צווארי, פיברומיאלגיה,
כאבי נימול מוקרנים ליד, כאבי ראש, מיגרנה, סחרחורות, ורטיגו, חוסר שיווי משקל, כאבי כתף, כאבי אגן, טורטיקוליס צווארי בילדים, תסמונת התעלה הקרפאלית, כאבי אגן וגב בהריון, כאבי ירך, כאבי ברכיים, כאבי דורבן, כאבי כף רגל, כאבי מפרק לסת,
טיפול בעקמת, דלקת פרקים,


רוכב האופניים המפורסם לאנס אמסטרונג אמר: "הסרטן היה האירוע הכי חשוב בחיי". הוא אף הרחיק לכת והוסיף: "אילולא הסרטן סביר להניח שלא הייתי זוכה בטור דה-פראנס". אין החלמה ללא מחלה, והמחלה גורמת לנו לעמוד מול שאלות נוקבות. אם נשכיל לשאול את השאלות הנכונות נקבל גם תשובות לשינויים הנדרשים: כיצד אני הופך משבר להזדמנות לשינוי וצמיחה?

אל תחיו מתוך מניעה של כאב או מחלה. עם גישה כזאת אתם נותנים לפציעה לנהל את חייכם. כשאתה מנוהל מתוך הפציעה, כשהמיקוד על המחלה, לשם תגיע. הכאב הוא כמו מצפן המכוון את גופנו, ואותנו לאורח חיים בריא ולמימוש בחיים. הפציעה היא דרך שבה הגוף בוחן את רצינותנו ואת נחישותנו ומאתגר אותנו, לפעמים בדרך קשה ואכזרית, מה באמת חשוב לנו.
אם הגעת למסקנה הנכונה, הכאב במהרה יחלוף ואתה תמצה את עצמך בדרך חדשה ובריאה, בדרך של המשך צמיחה וההתפתחות.

כאב לעומת סבל

טיפול כירופרקט טיפול בכאב

לאורך ההיסטוריה האנושית כאב וסבל הינם חלק בלתי נפרד מהוואי ומעגל החיים ואף לרוב שגורים בחפיפה אחת. למרות הקשר, לכאורה, כאב וסבל הם שני ישויות נפרדות שפועלות מתוך רבדים שונים, ונראה שמה שמעיב וממשיך להעיב על שמחת החיים ויכולתנו לחיות את החיים בבריאות  זה הסבל. אך למזלנו, הסבל, זה הוא ההיבט שיש לנו עליו שליטה מוחלטת, לפחות כמבוגרים. אם כך כיצד אנו יכולים לתעל את הסבל להמשך צמיחתנו והבטחה לחיים בריאים יותר.

טיפול בקשיי שינה, אסטמה וקשיי נשימה,  מעי רגיז, אלרגיות, מתח וחרדה, לחץ נפשי, לקויות קשב וריכוז ADHD,

כאב הינו פיזי, משהוא נשבר, נמתח, נקרע, נלחץ ותחושת הכאב המלווה הינה תגובה פיזיולוגית לנזקים האנטומיים. נזקים אלו יכולים להתרחש כתוצאה מאירוע חבלתי- טראומה, נפילה, תאונה, או כתוצאה מנזקים ומאמצים מצטברים – שחיקה, הרגלי עבודה ויציבה לקויה, עומסי אימונים. בימינו, מרביתם המכריע של הנזקים הינם כתוצאה מתהליכים על רקע של שחיקה ומאמץ, הקש ששבר את גב הגמל.

לעומת זאת סבל הינו מנטאלי. סבל זה הדאגה, החשש והפחד הנובע כתוצאה מהכאב והמגבלה באורח ואיכות החיים. "אני לא יכול לעבוד ואני חושש מיכולתי לפרנס…", "הפציעה משביתה אותי ואני לא יכול לרוץ וזה משבש את איכות חיי…", "הכאבים מדאיגים אותי כי אני לא רואה את עצמי במצב זה מסוגלת לעזור לילדים…"

מחקר בינלאומי מקיף שנעשה שמטרתו הייתה: האם ניתן  לזהות את הגורמים להתפתחות כאבי גב. זה לא היה פריצת דיסק, לא עקמת, לא שחיקה של החוליות או שום גורם פיזי כזה או אחר. הגורם המשמעותי שיכל לחזות מי הולך לסבול מכאבי גב היה, בקרב גברים: האם אתה מאושר במקום העבודה או שיש בעיות כלכליות הקשורות למקום העבודה ובקרב נשים: האם קיימים בעיות בזוגיות ובקשרי המשפחה. זהותו של הגבר בחברה היא המפרנס ושל האישה זה הבית והמשפחה.

סבל זה גם הסיפור והמשמעות שאנו מצמידים לאירועי העבר. "היא לא אהבה אותי…", הוא העליב אותי…", "הוא לא מעריך את תרומתי…" ולא חסרים סיפורים. עבור כל אחד ואחת הסיפור הוא אמיתי והסיפור הוא כמו מתג, כפתור הפעלה, שכל פעם שאתה מספר אותו זה מפעיל את אותה תגובה נוירולוגית הגורמת לנו לחוש את תחושתנו לאירוע גם אם אירוע זה התרחש לפני עשרות שנים.

לכל טראומה, אירוע, יש שני תופעות, התגובה הפיזית והתגובה הרגשית-מנטאלית. התגובה הפיזית לאירוע או האירוע עצמו עברה חלפה לה, אך מה שממשיך להתקיים ולנהל אותנו, גם באופן לא מודע, זה הזיכרון העצבי ((Neuro Association  . הזיכרון העצבי לאירוע נצרב בקשרים עצביים ובתגובה הרגשית לאירוע. ריחות, תמונות, קולות כל אלו ביכולתם להפעיל זיכרון זה, אך בעיקר מה שממשיך לשמר את האירוע, הקשרים העצביים, זה הסיפור שסיפרנו והממשיך לקיים את תחושת הסבל.    

בתור ילדים אין לנו את אותם כלים שיש למבוגרים המאפשרים לנו להתמודד עם אירועים טראומטיים.

כילדים אנו מגיבים לאירועים מתוך מגננה והישרדות וכהשלכה, הסיפורים שאנו מצמידים לאירועים הינם בעלי אותו אופי ומשמעות, "הוא פגע בי…", "היא תקפה אותי…" אופי תגובה זה יגדיר גם את תגובתנו לאירועים בעתיד ובכך אנו כבולים בסיפורים ובדפוס מגננתי זה.

י, כבן 38 הגיע למרכז לרפואה שלמה עם תלונות על כאבי גב. לאחר מספר פגישות בטיפול בשיטת Network Spinal Analysis פנה אלי ושיתף אותי בחוויית ה"תעללות" שעבר כילד. שכשהיה בגיל 6  חבריו הפשיטו אותו, קשרו אותו לעץ וזרקו עליו חפצים. מאז לא נכנס י. למלתחה עם גברים כי התבייש בגופו. עתה, כשהוא מחלים ומערכת העצבים משתחררת מטראומת וקיבעון העבר הצליח י. לחזור לאירוע אך כעת מתוך תחושת ביטחון ושינה את הסיפור ל: "הם רק שיחקו איתי". כתוצאה משינוי הסיפור, מסיפור של טראומה לסיפור של משחק, שינה י. את ההיסטוריה שלו לבריאה יותר. ההיסטוריה זה לא מה שאירע כמו הסיפור והפרשנות שאנו נותנים לזה.

רבים מאיתנו מודעים לסבל הנובע מהסיפורים שאנו ממשיכים לספר ומסרבים, לפעמים בתוקף, לשנות את הסיפור, וגם במחיר של מחלות קשות. כאב, זה נתון, לעומתו, סבל, זה בחירה ובתור חלק מהעם היהודי-ישראלי יש לנו אנציקלופדיה. בידך החופש לספר סיפורים שיאפשרו לך לחוש בריאות והמשך צמיחה ולא להיות "תקוע" ו"מקובע" בעבר. מהיום כשאתה מספר סיפור שים לב לתחושות גופך, אם אתה חש טוב, שמחה, סימן שאתה מספר סיפור בריא.  

הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ספורט

B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ

M.Sc  תואר שני ביומכניקה של הספורט

נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)

 

 

By | 2016-01-27T14:33:20+00:00 ינואר 27th, 2016|כאבים|0 Comments