בחירת רופא ספורט
נפצעת, או ילדך, במהלך פעילות גופנית, במהלך אימון כדורגל, ואינך יודע למי או לאן לפנות? האם רצוי לפנות לאורטופד? לרופא המשפחה?
לקבל טיפול (פיזיותרפיה, או כירופרקטיקה)? או אולי לדבר עם המאמן? בעשורים האחרונים המודעות לפעילות גופנית ואורך חיים בריאה נמצאת בנסיקה.
בנוסף, אלפי ילדים נהנים ממגוון חוגי ספורט אם ברמה החובבנית או ברמה התחרותית. אך עם זאת חלה גם עליה מדאיגה גם בפציעות הספורט והרפואה נרתמה אף היא למשימה והתמחות חדשה נולדה – רפואת ספורט.
אם כך מה הכשרתו של רופא ספורט. רופא ספורט אינו כמו כל רופא אשר הוכשר לאבחן פציעה והטיפול הנדרש, אלה בהכשרתו ברפואה שיקומית והבנה מעמיקה במערכי וטכניקת אימונים. לפעמים הפסיקה, השגורה, " אסור לך להתאמן" לא רק שאינה נכונה ועדכנית, אלה אף עלולה להזיק. נהפכו, מחקרים מראים ששיקום פציעות ספורט מתרחש מהר ויעיל יותר באופן אקטיבי.
כששחקן כדורגל נופל ושובר עצם ואדם הנופל ברחוב ושובר עצם, עבור שניהם הדיאגנוזה תהה זהה וכאן אין משמעות להכשרת הרופא. השוני בא לידי ביטוי ביכולת רופא הספורט לכוון את הספורטאי לפעילות חלופית ולוודא את שיקומו המלא על מנת להבטיח את חזרתו המהירה והבטוחה למעגל האימונים.
הבדיקה היחידה שספורטאים מתבקשים לעשות כדי שיוכלו לעסוק בספורט הינה בדיקת מאמץ שנועדה לבדוק תפקודי לב-ריאה. אך מרביתם המכריע של הפציעות הם על רקע אורתופדי – שריר-שלד. לכן מומלץ בנוסף לבדיקות הארגומטרית יש גם לבדוק את תקינות מערכת השריר שלד: יציבה, עמוד שדרה, אורכי גפיים, כף רגל (פלטפוס), טווחי תנועה, קיצורי שריר ועוד.
שחקני כדורגל מועדים גם לפציעות על רקע חבלתי (שברים, נקעים, מתיחת שריר) וגם לפציעות על רקע שחיקה ומאמץ.
פציעות ספורט על רקע שחיקה ומאמץ יתר נובעות מ:
א. ליקויים תוך גופניים: ליקויים מבניים אנטומיים כמו: פלטפוס, רגל קצרה, עקמת.
ליקויים תפקודיים כמו: מוגבלות תנועתית, חולשה שרירית.
ב. ליקויים חוץ גופניים: ליקויים במערכי אימון: העמסת יתר, גמישות, חימום\הרפיה, קואורדינציה.
טכניקה וציוד: נעליים לא מותאמות אופניים לא מכוונות.
מרבית פציעות הספורט על רקע שחיקה ומאמץ הינם תולדה של ליקויים חוץ גופניים, דהיינו במערך האימון, בציוד ובהתאמתו. מכאן אנו מבינים את המשמעות המכרעת בהכשרתו של רופא הספורט במתן הטיפול והייעוץ הנכון. כאן גם חשוב להדגיש שטיפול סימפטומטי, בכאב, שלפעמים נחוץ אינו! הפתרון.
הטיפול בכאב בלבד מבלי מתן מענה לשורש הבעיה כמוהו ככיבוי הנורית המתריעה מפני התחממות המנוע ובכך אנו עלולים למצוא עצמנו שבועות וחודשים מאוחר עם פציעה חמורה עוד יותר העלולה להשבית אותנו לצמיתות.
דלקת או כאב בגיד או בשריר אינה דיאגנוזה אלה תגובת הגוף לעומסים ומהווה תהליך ריפוי טבעי להחלמת המקום הפגוע. להסתכל על צילום ולקבוע שיש מתיחת שריר אין צורך בהתמחות ברפואת ספורט. רופא ספורט צריך שיהיה בעל יכולת בניתוח ליקויים תפקודיים, ביומכניים במערכת השריר-שלד. האם קיימים מגבלות תנועתיות, חוסר סימטריה בפעילות השרירית, חולשה שרירית העלולים ליצור עומסים על הפרקים והשרירים ובסופן לגרום למתיחת השריר.
רופא הספורט מהווה צלע חשובה במשולש ספורטאי-מאמן-רופא. מלבד ההנחיות הטיפוליות על רופא הספורט לעמוד גם בקשר עם המאמן על מנת לבדוק שינויים במערך האימון. כשאין מאמן בנמצא, לא פעם זה רופא הספורט שממלא גם תפקיד זה.
מסוג התשאול והבדיקה תדעו אם הרופא שעומד בפניכם הוכשר ברפואת ספורט. מעבר לכך גם סוג הטיפול, האם הוא רק סימפטומטי או שכולל גם הכוונה ויעוץ במערך האימון והציוד. פעילות ספורט מהווה חלק חשוב באורח חיים בריא וכדי להבטיח זאת יש לוודא שגופך מתפקד ביעילות ותוכנית האימונים מותאמת וכוללת את המרכיבים הנכונים לא רק לשיפור הביצועים אלה גם למניעת פציעות.
כיום, עבור הרבה ספורטאים, כירופרקטורים ופיזיותרפיסטים מהווים כגורמים שאליהם הם יכולים לפנות לא רק לאבחן את הפציעה אלא יותר חשוב מכך, להתחיל מידית את התהליך הטיפולי והשיקומי. ההטרחה באבחון יתר – צילומים, עלולה לרוב לפגוע ביעילות הטיפול. לכן. אם אין חשש לשבר או פציעה חמורה, ההמלצה במרבית הפציעות לגשת או לכירופרקט או לפיזיותרפיסט.
רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאים
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפופולאריות של רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאי הצמרת בעולם ובקרב ספורטאים בכלל. מלך הטור בעשור האחרון לאנס אמסטרונג אף העיד על כך בספרו "כול שנייה קובעת: ""…הקבוצה לא כללה רק את הרוכבים, היו גם המכונאים, המעסים, הטבחים, המנהלים והרופאים. מעל כולם , האדם החשוב ביותר בקבוצה שלנו היה ככל הנראה הכירופרקט…". "..האדם שחיבר אותנו מחדש את גופינו המרוסקים היה הכירופרקט שלנו, ג'ף ספנסר…" לאנס אמסטרונג – מתוך ספרו – "כל שנייה קובעת" (עמוד 173).
הכירופרקטיקה אינה משרתת את הספורטאים בטיפול ושיקום פציעות ספורט בלבד, אלא, בנוסף וחשוב יותר, הטיפול הכירופרקטי מאפשר לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות ובכך עוזר למצות את הפוטנציאל שבו Peak Performance.
טיפול מהפכני בכירופרקטיקה שפותח לאחרונה מאפשר את שחרור המתח ממערכת העצבית
טיפול בשיטת NETWORK SPINAL ANALYSIS NSA – מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר. הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה.
שיפור בכאבים ובתפקוד
המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר והלחץ מהדיסק (פריצה) משתחרר. היציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי האימונים. המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: כך גם הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר.
בכך גופנו מתאושש מהר יותר מה שמבטיח את השיפור בכושר הגופני.
זכרו! המתח אינו בשריר, אלא במערכת העצבית! כשהגוף לא רץ נכון ,זה מכיוון שמערכת העצבית סיגלה דפוס זה.
הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ספורט
B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ
M.Sc תואר שני ביומכניקה של הספורט
נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)