הקשר בין דימוי עצמי והישגים בספורט
מהו הגורם המכריע ביותר המכתיב את יכולתך לשבור שיאים חדשים? לנצח? ולממש את הפוטנציאל שלך?
בחלקו זה אולי גנטיקה, או שנות ושיטות אימונים, או אולי תזונה או החברה בה נולדת – כמו אם נולדת לשבט הקנייתי הנכון עם מסורת של אלופים זה מובן שלא רק שתהיה רץ אלא גם אלוף
אך הגורם המשמעותי ביותר המכתיב את יכולת מימוש הפוטנציאל שלך הוא: הדימוי העצמי שלך
מהו דימוי עצמי: דימוי עצמי הם סך כול האמונות –התפישות, המגדירות מה אתה מסוגל או לא מסוגל מה אפשרי או בלתי אפשרי עבורך.
דימוי עצמי הינה פונקציה של תפישה – כיצד אני רואה את עצמי: שווה, מוערך, מלה ביטחון או ההיפך
אמונות אלו לגבי מה אפשרי או לא אפשרי אימצנו אי שם בילדותנו מההורים, מהמורים ומהחברה, ומגדירים במידה רבה את האפשרויות, המעמד והסטטוס שלנו
אז האם תפישות אלו הם מקועקעות בנו, שאיתם נצטרך לחיות והם בלתי ניתנות לשינוי? ובכן, כן ולא
התפישה כאילו כושר גופני או פעילות ספורט בונה את הדימוי העצמי: שהמאמץ הגופני העמידה מול אתגרים מחשלת ומחזקת את הדימוי העצמי אינה ממש מדויקת
מה שלמעשה מתרחש הוא שהדימוי העצמי בה לידי ביטוי ברגעי המאמץ ברגעי הקושי, והמשבר.
פעילות הספורט היא האמצעי בא אנו מבטאים את הדימוי העצמי. או אולי באמצעות הספורט אנו מנסים לשבור את מחסום הדימוי העצמי שלנו
מחקר מאוד מעניין ניסה לבדוק מה הוא הגורם החשוב ביותר ביכולת ההשתקמות של ספורטאים מפציעות ספורט. זה לא היה חומרת או סוג הפציעה זה גם לא היה אופי או טיב הטיפול שקיבלו. המחקר מצא שמה שלמעשה מכתיב את יכולת ההשתקמות מפציעות (משבר) זה הדימוי העצמי של הספורטאי.
הדימוי העצמי האמתי שלנו בא לידי ביטוי בעיקר ברגעי משבר
מה שגרם לנו לאמץ תפישות דימוי עצמי כזה או אחר היא ההרגשה שמשהו בי לא בסדר, שאני לא שווה,
ובעקבות זאת אימצנו אמונות ותפישות לגבי עצמנו – מה אני שווה או לא מסוגל
תפישות אלו מעוגנות בדפוסים אוטונומיים במערכת העצבים השדרתית. עמוד השדרה למעשה מעגן בתוכו את דפוסי הדימוי העצמי. זאת ניתן לראות בנקל ביציבה של אדם עם ביטחון לאחד שהוא חסר ביטחון
כיצד משחררים את הדימוי העצמי
ובכן, זה בלתי אפשרי לשחרר דימוי עצמי, אי אפשר להרוג את השד הזה. גם לא חשיבה חיובית.
מה שכן ניתן לעשות זה לשחרר את ההזדהות שלנו עם הדימוי העצמי. ככול שנוכל להיות מודעים אליו אט אט תתאפשר לנו היכולת לבחור האם לפעול או לא לפעול מתוך דימוי זה.
יש להבין שהצורך בדימוי זה נוצר מחוויה: שאני לא שווה, ובתכליתו נולד כדי להגן עלינו. ברגע שאני יכול להיות עם החוויה הזאת – שאני לא שווה, אט אט הצורך וההזדהות עם דימוי זה מתחיל להתפורר. היכולת להיות בהרגשה זו, אט אט תגרום לנו להפסיק לשפוט את עצמנו, לקבל את החולשות שלנו, ולהפסיק להשוות את עצמנו לאחרים
בעבור רובנו העיסוק הספורט נולד כדי להוכיח שאני כן שווה, שאני כן מסוגל.
וזה מה שלמעשה האימונים בספורט חישלו חיזקו והכינו אותך – לעמוד איתן אל מול ההרגשה שאני לא שווה. כי כעט אתה יודע שאתה כן שווה.
כעט ניתן ליצור דימוי עצמי חדש יותר משודרג יותר שלא חייב או צריך להוכיח. גם כאן מה שיוצר דימוי עצמי חדש זו ההרגשה, אך כעט ההרגשה היא שאני שווה, שאני טוב. וכעט אפשרו לעצמכם להרגיש זאת ולחיות מתוך דימוי זה.
בשנים האחרונות פיתחתי גישה טיפולית ייחודית ופורצת דרך המאפשרת לספורטאים רבים לפרוץ את מחסום הדימוי העצמי שלהם ולממש את הפוטנציאל שלהם
גישה זו משלבת מספר שיטות מתחום הכירופרקטיקה הנירולוגית, פסיכולוגיה של הספורט, והקואצינג
גישה זו מאפשרת למערכת העצבים לזהות ולשחרר את הדפוסים העצביים רגשיים המעגנים את הדימוי העצמי למערכת השלד. בהמשך, גישה זו גם מאפשרת לצרוב את הדימוי החדש למערכת העצבית רגשית מנטאלית ולפרוץ לשיאים חדשים.