כאבים ופציעות בשרירי העכוז
על פניו קבוצת שרירי העכוז – GLUTEUS MAXIMUS, MEDIUS, MUNIMUS אמורים להיות השרירים הגדולים והחזקים
בגופנו. שרירים אלו אמורים להיות השרירים הדוחפים את גופנו קדימה בריצה והמניעים את הפדלים. אך מחקרים רבים מראים שבקרב מרבית הספורטאים שרירי העכוז נמצאו כחלשים ולא רק שאינם תורמים למיצוי הפוטנציאל אלא שחולשתם מהווה מרכיב מרכזי בפציעות – גב, אגן, ירך וברך.
אם אתם סובלים מפציעות כרוניות באזורים אלו, תמיד יש לשכול בדיקה פונקציונאלית של קבוצת שרירים אלו. לאור ממצאים אלו, קיימת חשיבות רבה בשילוב תרגילים בתוכנית האימונים לחיזוק קבוצת שרירי העכוז.
מוצא שרירי העכוז מהחלק האחורי של עצם האגן, כסל ( ILIAC CREST ) ועצם העצה (SACRUM) ומשם מתחברים אל ראש עצם הירך ( GREATER TOCHANTOR ). קבוצת שרירים אלו מעוצבבת משורשי העצבים המותניים L4 , L5 S1ו- S2 . שריר העכוז הגדול – MAXIMUS מתפקד בעיקר בפשיטת מפרק הירך. בריצה שריר זה משמש לדחיפת הגוף מעלה וקדימה וברכיבה שריר זה חשוב ביצור כוח בדחיפת הפדל.
שרירי העכוז האמצעי והקטן משמשים בפשיטת הירך הצידה ובסיבוב הירך החוצה. בריצה שרירים אלו מייצבים את האגן בשלב נחיתת כף הרגל והמעבר לעמידה על רגל אחת . ברכיבה, שרירים אלו מייצבים ומונעים תנועה צידית של האגן בשלב הדחיפה ובכך מבטיחים העברה יעילה של כוח הדחיפה.
הסיבה להיחלשותם של שרירי העכוז נעוצה באופי העצבוב והתפקוד של שרירים אלו. שרירי העכוז בעיקרם הינם שרירים תנועה ( PHASIC ) לעומת שרירים שבאופיים הינם שרירי יציבה ( POSTURAL ). כששריר תנועתי נפגע הוא נוטה להיחלש. זאת ועוד, השריר האנטגוניסטי, מייצר תנועה הפוכה, לשרירי העכוז הינו שריר המותן-כסל. כ
ששריר המותן-כסל מתקצר מועברת הוראה עצבית לשרירי העכוז להיחלש וזאת כדי למנוע הוראות סותרות העלולות לשבש את התנועה. שריר המותן-כסל נוטה להתקצר עקב ריבוי שעות הישיבה כשמפרק הירך מכופף ואף בזמן רכיבה.
חוסר איזון שרירי, כששריר אחד מקוצר ועם טונוס גבוה ולעומתו, השריר האנטגוניסטי, חלש מהווה את הגורם המשמעותי למרבית הפציעות והכאבים!
חולשה של שרירי העכוז גורמת לשינויים ביו מכאניים:
בריצה: – בשלב הנחיתה האגן קורס מטה ומפרק הברך נוטה פנימה.
– תנועת ריצה מצד לצד.
– לאחר הדחיפה והעברת הרגל קדימה הרגל פוגשת את החלק הפנימי של שוק הרגל הנגדית.
– אי יכולת להתרומם בזמן הדחיפה, הרץ נראה כאילו "יושב".
ברכיבת אופניים:
– שימוש יתר בשרירי הארבע ראשי לדחיפת הפדלים.
– תנועת אגן מצד לצד.
– ברכיים נוטות פנימה.
– פיתול יתר של עמוד השדרה.
השינויים התפקודיים הללו כמובן מחלישים את המערכת הביו מכאנית ומונעים העברת כוחות יעילה הן בריצה והן ברכיבה ומונעים את מימוש הפוטנציאל. בנוסף, שינויים אלו יוצרים תהליכי שחיקה הפוגעים בתפקודם התקין של מפרקי הגפה התחתונה ועמוד השדרה. מפרק הברך נוטה פנימה הגורם לשחיקתו ולשחיקת הפיקה כנגד הברך. מפרק הירך אינו יציב ואינו עומד בעומסים וכתוצאה נשחק.
חולשה בשרירי העכוז יכולה לתרום לחוסר איזון במנח האגן העלול לגרום לשינוי תפקודי באורכי הרגליים. כמובן שמצב שכזה משפיע הן על פעילות הריצה והרכיבה. מחקרים מראים שמרבית כאבי הגב בקרב רוכבי אופניים נובעים מליקוי זה. הטיית האגן מצד לצד יכולה לשחוק את מפרק ה –SACROILIAC ומפרקי חוליות עמוד השדרה המותניים.
לכן, אם אתם סובלים מפציעות כרוניות באזורים אלו תמיד יש לבדוק את תפקודם הפונקציונאלי של שרירי העכוז. בדיקה של כוח סטטי אינה מספקת משום שפעמים בבדיקה זו השריר נראה, לכאורה, כחזק.
חלק משמעותי מהתהוות חולשתם של שרירי העכוז גם נובע מריבו שעות הישיבה. כפי שנכתב, בישיבה שרירי המותן כסל מתקצרים עקב כיפוף האגן והירך וכתוצאה שרירי העכוז מקבלים פקודה עצבית להרפות. בישיבה שרירי העכוז- MAXIMUS , משמשים לייצוב עמוד השדרה, ותחת עומס מתמשך הנובע מישיבה ממושכת, נוטים להיחלש. בישיבה, אנו יושבים ישירות על שרירי העכוז, לחץ מתמשך על השרירים משבש את אספקת הדם ופוגע בסיבי השריר.
מרכיב חשוב בתוכנית האימונים לשיפור הביצועים וכמובן לשיקום ומניעת פציעות ספורט חייב לכלול תרגילים פונקציונאליים לחיזוק שרירי העכוז. עם זאת יש גם להגביר את המודעות לשימוש בשרירים אלו בזמן ריצה ורכיבה ולהימנע מלהעמיס יתר על המידה על השרירים, כמו ארבע ראשי, המפצים על חולשת שרירי העכוז.
– בריצה וברכיבה העבר את המודעות לשרירי העכוז ושים לב להגביר את השימוש בהם.
– תוך כדי ריצה ורכיבה חבוט באגרופך בשרירי העכוז על מנת ליצור גירוי שרירי.
– וודא לרוץ ולרכב באופן יציב והמנע מטלטולי האגן מצד לצד.
– תוך כדי רכיבה עמוד ורכב עם מודעות לשימוש בשרירי העכוז.
כולנו רוצים שרירי עכוז עגולים ומחוטבים. אך שרירי העכוז היותם שרירים המשמשים לייצוב האגן ומרכז הכובד חשובים מאוד בפעילות כמו ריצה ורכיבה. חוזקם של שרירים אלו לא רק מבטיח את תקינותו התפקודית של הגוף בפעילות אלה אה אף חשוב יותר במניעת פציעות ספורט. הנתונים וגם ניסיוני הקליני בטיפול בפציעות ספורט מראה שבכול פציעה תמיד יש לבדוק את כשירותם של שרירים העכוז
רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאים
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפופולאריות של רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאי הצמרת בעולם ובקרב ספורטאים בכלל. מלך הטור בעשור האחרון לאנס אמסטרונג אף העיד על כך בספרו "כול שנייה קובעת: ""…הקבוצה לא כללה רק את הרוכבים, היו גם המכונאים, המעסים, הטבחים, המנהלים והרופאים. מעל כולם , האדם החשוב ביותר בקבוצה שלנו היה ככל הנראה הכירופרקט…". "..האדם שחיבר אותנו מחדש את גופינו המרוסקים היה הכירופרקט שלנו, ג'ף ספנסר…" לאנס אמסטרונג – מתוך ספרו – "כל שנייה קובעת" (עמוד 173).
הכירופרקטיקה אינה משרתת את הספורטאים בטיפול ושיקום פציעות ספורט בלבד, אלא, בנוסף וחשוב יותר, הטיפול הכירופרקטי מאפשר לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות ובכך עוזר למצות את הפוטנציאל שבו Peak Performance.
טיפול מהפכני בכירופרקטיקה שפותח לאחרונה מאפשר את שחרור המתח ממערכת העצבית
טיפול בשיטת NETWORK SPINAL ANALYSIS NSA – מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר. הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה.
שיפור בכאבים ובתפקוד
המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר והלחץ מהדיסק (פריצה) משתחרר. היציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי האימונים. המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: כך גם הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר.
בכך גופנו מתאושש מהר יותר מה שמבטיח את השיפור בכושר הגופני.
זכרו! המתח אינו בשריר, אלא במערכת העצבית! כשהגוף לא רץ נכון ,זה מכיוון שמערכת העצבית סיגלה דפוס זה
הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ופציעות ספורט
B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ
M.Sc תואר שני ביומכניקה של הספורט
נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)