קלוריות- זה לא אנרגיה!
מלבד התענוג שאכילה מספקת לנו, אנו צורכים מזון משתי סיבות עיקריות : לספק לנו אנרגיה לפעילות הקיומית של גופנו
ולספק לגופנו את אבות המזון הדרושות לגדילה והתחדשות הגוף. בהסתמך על הבנות עדכניות בתחום הפיזיולוגיה והביו-אנרגיה מתברר שהערך הקלורי לאומדן האנרגיה במזון אינו מדויק. המדד האנרגטי במזון אינו נמדד רק על פי רמת הקלוריות הטמונה בו, אלה, האם האנרגיה הטמונה במזון זמינה? ומה עלות ההפקה של אנרגיה זו? ולבסוף, האנרגיה הדרושה לסילוק הפסולת.
המדד שבו אנו מערכים את רמת האנרגיה במזון הינו קלוריה. קלוריה אחת היא האנרגיה הדרושה להעלאת ליטר מים במעלה אחת צלזיוס. אם כך קלוריה היא מדד חום. חישבו לרגע! אם טמפרטורת הגוף עולה כתוצאה מאכילת מזון מסוים זה מעיד על כך שהאנרגיה נפלטת מהגוף ושהגוף עובד קשה ומתחמם
ומזון זה אינו יעיל אנרגטית לגופנו. בנוסף, המדע כבר הגיע למסקנה, שכשם שלכל אחד ואחת טביעת אצבע אופיינית, כך לכל אחד ואחת ביוכימיה שונה. מזון לא יניב את אותם ערכים אנרגטיים אצל שני אנשים.
גופנו אינו! עובד על קלוריות אלא על אנרגיה חשמלית (אלקטרו-כימית). בכל ריאקציה כימית משתחררים אלקטרונים וזרימה האלקטרונים נמדדת בתדר. התדר שבו גופנו מתפקד נע בין 60-80 מגה הרץ. כך גם האוכל שאותו אנו צורכים פועל בתדר מסוים. לכן, ככל שהמזון אותו אנו צורכים יהיה בעל תדר גבוה כך גם האנרגיה הטמונה בו תהיה גבוהה וזמינה יותר. התדר של עוגת שוקולד 3-5, פסטה 15-20, בשר 20-25, פירות 30-40, עלים ירוקים 50 ונבט עשבי חיטה 60-70 (מגה הרץ). מכאן, אוכל עתיר אנרגיה הינו ירוק וטרי. מרבית המזון שאנו צורכים הינו אוכל "מת", מעובד, מבושל ומרוקן מאנרגיה.
צמחים קולטים את אנרגית השמש על ידי הכלורופיל אשר מפיק אנרגיה לקיום הצמח. הכלורופיל בצמח מקביל להמוגלובין בגופינו אשר קולט ומשנע את החמצן לתאי גופנו. תאי גופנו זקוקים לחמצן לצורך הפקת אנרגיה וכשאנו אוכלים ירקות ירוקים וטריים אנו למעשה קולטים את אנרגיית השמש ישירות לגופינו. אכן ירקות הם דלי קלוריות, כי גופנו אינו מתחמם, אך עשירים באנרגיה.
גופנו מייצר אנרגיה גם על ידי פרוק פחמימות, שומנים וחלבונים, אך אלו מזונות אשר תועלתם האנרגטית פחותה ובנוסף משאירים פסולת שגופנו נאלץ להתמודד. לצורך הפקת אנרגיה ממזון זה, גופנו צריך לפרק ולשנע את המזון, וכל זה דורש אנרגיה המתבזבזת כחום.
בתהליך שריפת הדלק ברכב נוצר פיח, כך גם בתהליך שריפת פחמימות, שומנים וחלבון נוצר "פיח", חומצה, אשר גופנו חייב לסלק. חומציות יתר פוגעת אנושות בתפקודי הגוף. כשאנו צורכים סוכרים אנו חשים, כביכול, אנרגטיים. אך זוהי רק תחושה הנובעת מכך שגופנו נאלץ לעבוד קשה יותר כדי להתמודד עם עלייה ברמת החומציות. כנ"ל גם לגבי קפה ותא. האנרגיה שכביכול אנו חשים הינה פסודו-אנרגיה.
ירקות ירוקים וטריים הנם מזון העתיר באנרגיה זמינה אשר גופנו לא צריך לעבוד קשה כדי לנצל את האנרגיה הטמונה בו, ואינו מותיר פסולת חומצית. מעבר לכך, ירקות מכילים ויטמינים ומינרלים ונוזלים החיוניים לתפקוד אופטימאלי. לכן, פירמידת המזון שלנו צריכה להשתנות, וזה אומר שבבסיס הפירמידה, עד 70% מתצרוכת המזון צריכה לכלול ירקות ירוקים וטריים. יש להוריד את תצרוכת הפחמימות בעיקר פסטה, תפו"א, לחם לבן ואורז לבן. את הפחמימות ניתן לצרוך מ: דוכן, קינואה, אורז בסמטי וכוסמת. את החלבון והשומן ניתן לצרוך מקטניות, גרעינים ושקדים למיניהם, דגי ים עמוקים (סלמון, טרוטה) , ברוקולי, נבטים ואבוקדו.
אין להרבות באכילת פירות וזאת בגלל רמת הסוכרים ובנוסף ואף אין צורך להרבות בצריכת חלבון. גופנו מאבד מעט חלבון דרך העור, המעי, שיער והשתן. גופנו יודע למחזר את מרבית החלבון המתפרק בגופנו. הנטייה בקרב ספורטאים לצרוך רמה מוגברת של חלבון הינה מוטעית ואף הרסנית. תינוק הניזון מחלב אם מכיל רק 3% חלבון, וזה השלב שבו גופנו גדל בקצב המשמעותי ביותר.
אנו מתבלבלים בין שובע לאנרגטיות. אנו דוחפים לגופנו מאכלים הממלאים את קיבתנו ונותנים לנו תחושת שובע. זו תחושה של מלאות, כבדות ועייפות. אוכל אנרגטי זה אוכל המשאיר אותך קל, רענן ואנרגטי. אל תהיו קיצוניים, התענגו על מאכל אהוב, אך שזה לא יהיה להרגל. אל תחשבו שאתם נמנעים ממאכל כזה או אחר, אלה שהבחירה מה לאכול היא בידכם, ושהאוכל לא שולט בכם.
הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ספורט
B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ
M.Sc תואר שני ביומכניקה של הספורט
נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)