פירמידת המזון הינה מודל שנועד להגדיר את התצרוכת היחסית של אבות המזון, דגנים, חלבון, פירות וכו המומלצת לאוכלוסיות הגיל השונות. ישנם מספר מודלים המבוססים על מחקרים אך בעיקרם, מודלים אלו מבוססים על סקירה וניתוח הצריכה התזונתית של האוכלוסייה "הממוצעת".
על אף הרצון לסטנדרטיזציה בצריכת המזון, באופן מעשי, בלתי ניתן להגיע לכך ויתרה מכך לממשה. כשם שלכול אחד ואחת טביעת אצבע ייחודית כך בכול אחד ואחת קיימת חותמת ביוכימית המגדירה את המאפיינים התזונתיים האינדיבידואליים. מעבר לכך, השוני התרבותי והגיאוגרפי אף הם משפיעים על התצרוכת התזונתית. על מנת שנוכל לבנות "פירמידת" מזון שכזו יש להבין את הצרכים הפיזיולוגיים הנחוצים לתפקודו הבריא של גופנו שהם אוניברסאליים לכול אדם ואדם באשר הוא.
בעשורים האחרונים הארגונים הממונים על בריאות הציבור מבינים את החשיבות והקשר בין תזונה לבריאות או מנגד, מחלות. מחקרים העוסקים בתזונה על פי רוב מבוססים על סקר התזונה של אוכלוסיות שונות. לדוגמה, אם בקרב אוכלוסייה לא קיימת מחלה מסוימת, אזי, בניתוח דפוסי התזונה ניתן, לפעמים, לבודד את אותו מרכיב הקשור במניעתו.
כך, לדוגמא, הצליחו לבודד את שמן האומגה-3 בקרב האסקימואים הקשור במניעת בעיות לב. כמובן, שתהליך זה נעשה גם בכיוון ההפוך ומדי יום אנו מתבשרים על מזון כזה או אחר הנמצא קשור במחלה כזו או אחרת. אך כפי שניתן להבין, זה אינו מציאותי, כי קיימים אין ספור מרכיבים ומשתנים נוספים והקשר לרוב הינו חלקי ונסיבתי ביותר.
בבסיס פירמידת המזון המוכרת ההמלצה היא על צריכה של דגנים, חלבונים ומוצרי חלב. אך הסטטיסטיקה של האוכלוסייה הניזונה מתזונה זו אינה מחמיאה, בלשון המעטה.
כדי שנוכל לבנות פירמידת מזון יש צורך להבין מה הם הרכיבים הנחוצים להישרדות ותפקודו הבריא של גופנו. רכיבים אלו הם: מלחים, חמצן, מים ומזון ובעיקר: שמנים, כלורופיל (חלבון) וויטמינים.
ללא מלח גופנו לא ישרוד אף לא שנייה אחת! אין ולו פעולה אחת המתרחשת בגופנו ללא הימצאותם של מלחים. המלחים, הנקראים גם מינרלים, החיוניים ביותר הם: נתרן, אשלגן, סידן ומגנזיום. מלחים, או בשמם הלועזי אלקטרוליטיים, משמשים למוליכות האנרגטית, חשמלית, בגופנו. גופנו מייצר אנרגיה באופן אלקטרו-כמי ולא על ידי קלוריות! המלחים גם משמשים בנטרול הפסולת החומצית הנותרת בגופנו (סודיום בי-קרבונאט).
מרבית תופעות האוסטיאופרוסיס (דלדול סידן מהעצמות) קשורות בחומציות יתר ולשם כך מפרק את העצם את הסידן מתוכו לנטרול החומצה. הבסיס לחיים הינו מלח, ללא מלח אין חיים ולכן המלח הינו הבסיס בבסיס פירמידת המזון. אך אל חשש, כול מזון שאנו צורכים מכיל מלחים. אך בנוסף יש לטבל את המזון במלח ורצוי במלח סלעים, מחצבים, ים ולהימנע ממלח שולחני או מלחים תעשייתיים. דיאטת דלת מלח כמוה כניתוק החשמל מהגוף! הצריכה היומית המומלצת של מלחים נעה בין 10-20 גרם.
ללא חמצן לא נשרוד יותר מ- 4 דקות. אנו יצורים אירוביים, זאת אומרת שלצורך ייצור אנרגיה אנו חייבים חמצן. הסיבה לאזכורו של החמצן כאן היא מהסיבה שיותר ויותר אנשים מבלים שעות ארוכות בסביבה סגורה דלת חמצן. אם זה בקיץ כשהמזגן דולק או בחורף כשההסקה פועלת, החלונות סגורים.
בנוסף, התכנון המודרני, ההי טק, של סביבת העבודה לרוב אינו מאפשר פתיחת חלון. אט אט אנו נמצאים בסביבה דלת חמצן וחשים תשושים וחסרי אנרגיה. גם בקיץ גם בחורף וברכב, תמיד להשאיר את החלון מעט פתוח כדי לאפשר זרימה תקינה של חמצן.
ללא מים לא נשרוד יותר מ- ארבעה ימים. מים מהווים 70% מנפח גופנו ומהווים את המדיום לכול פעולה ופעולה בגופנו. מים אינם משמשים רק בתפקודו התקין של הגוף אלה משמשים גם לניקיון ורחצת הגוף, מבפנים. גופנו פועל 24 שעות ביממה וכתוצאה מיצר לכלוך מטבולי, חומצה. המים משמשים לשטיפת הרעלים ובכך שומרים על ניקיונו ובריאותו. מרבית מחלות הזקנה קשורות בירידה במשק המים בגוף. הצריכה היומית המומלצת היא ליטר מים על לכול 17 ק"ג משקל גוף.
ללא אוכל נוכל לשרוד עד כ- 40 ימים! וכשאנו חושבים על פירמידת המזון, האוכל (בשר, פחמימות וכו) נמצא בראש הרשימה וזאת כאשר מבחינה הישרדותית נמצא האוכל בתחתיתה.
כדי שנוכל לבנות גוף בריא אנו צריכים דם בריא והרכיבים שבונים דם בריא הם: מלחים, מים, שמן, כלורופיל וויטמינים. שמנים ובעיקר אומגה-3.5.6.ו-9 חשובים ביותר במבנה ותפקודו של הגוף. כלורופיל הינה מולקולה התואמת להפליא את ההמוגלובין בדם, מלבד שברכז הבכלורופיל יש מגנזיום ובהמוגלובין ברזל. את הכלורופיל ניתן להשיג כמובן רק מעלים ירוקים, כמובן שכשאנו צורכים ירקות ירוקים אנו מקבלים גם את כול הויטמינים והמינרלים הנחוצים. 
הטיפול הכירופרקטי אינו רק מתמקד בטיפול בפציעות אלה גם בתחזוקתו ובמניעת פציעות. אך יותר מכך, הטיפול הכירופרקטי מאפשר לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות ובכך עוזר למצות את הפוטנציאל שבו Peak Performance.
במהלך טיפולים ספורטאים מדווחים: "אני מרגיש חד יותר","אנרגטי", "אני משוחרר יותר". מהו הסוד של לאנס? של אל גארוז? של פדרר? ושל שאר ספורטאי הצמרת בעולם?
כירופרקטיקה- מדע ופילוסופיה
בסיסה של רפואת הכירופרקטיקה טמון בידיעה וההבנה שמערכת העצבים היא המערכת המנהלת, המתאמת ומקשרת את כל מערכות גופנו ובכלל זה, כמובן, גם את מערכות התנועה- שריר שלד. מצב מערכת העצבים יגדיר את יכולתה לנהל את גופנו ביעילות.
מכיוון שחוט השדרה עובר בתוך תעלת עמוד השדרה ומעוגן אל חוליות עמוד השדה, כל סטייה בחוליות עמוד השדרה עלולה לגרום למתח לאורך חוט השדרה ובכך תפגע התנהלות מערכת העצבים. כתוצאה, נפגעת יכולת מערכת העצבים לתאם ביעילות את פעולות השריר-שלד.
האבחון הכירופרקטי אינו מתמקד רק בסימפטומים, כאב, אלא בעיקר במצב ותפקוד מערכת העצבים ומערכת השריר-שלד.
כשהשרירים תפוסים זה מעיד על מתח במערכת העצבית ובעיקר בחוט השדרה.
זכרו! ההוראה להתכווצות השריר מגיעה ממערכת העצבית. לכן כדי לשחרר את השריר יש לשחרר את מערכת העצבית!
עומסי האימונים וחבלות יוצרים מתח במערכת העצבית וכתגובה שרירי הגוף אט אט מתקשחים. זוהי פעולה תגובתית, מגננתית, שמטרתה להקשיח את השרירים והרקמות כדי שיוכלו לעמוד בעומסי האימון. מתחים בערכת העצבית אף מצטברים כתוצאה מהרגלי יציבה לקויים, ממתח כימי (תזונה, חומצה) וממתח רגשי. אט אט נוצר מתח מערכת העצבית מסגלת דפוס, עצבי-גופי, בעל אופי מגננתי- נוקשה.
דפוס מגננתי של מערכת העצבים גורם לנוקשות בשרירי הגוף ולקיבעון חוליות עמוד השדרה והפרקים. טווח תנועת המפרקים קטן והשרירים מתאמצים מעבר לנדרש. התאום העצבי-שרירי-מפרקי נפגע,. מכאן, הפציעות הן רק עניין של זמן, ומעבר לכך יעילות הגוף נפגעת.
למה אני צריך לדאוג לתחזוקת הגוף
אנו דואגים לטפל ולכוון את האופניים לא רק כדי לשמר אותם, אלא בעיקר כדי שכל המכלולים יעבדו חלק ולמנוע את שחיקתם , כך גם עם גופנו. "לא כואב לי משמע אני בריא" לא תקף לספורטאים או לאלה הרוצים להיות בשיא הכושר Peak Performance. כאב, הוא תוצאה של תהליכים מצטברים והעלמתו לא פותרת את הליקויים. כספורטאי, החותר למימוש הפוטנציאל הגופני, אינך יכול להעריך את מצבך רק על סמך כאבים, אלא, כיצד ניתן להביא את הגוף ליעילות ותפקוד אופטימאלי. 
הטיפול הכירופרקטי
הטיפול הכירופרקטי מתמקד בהסרת מתחים מחוט השדרה על ידי תיקון סטיות בחוליות עמוד השדרה. שחרור המתח מחוט השדרה מאפשר למערכת העצבים לנהל ביעילות את פעילות השרירים והגוף. השרירים משתחררים, הקיבעון המפרקי מרפה, טווח התנועה גדל והמערכת המוטורית מתפקדת ביעילות.
מכיוון שמחוט השדרה יוצאים עצבים גם אל כל המערכות הפנימיות (לב, נשימה, עיכול וכל השאר), שחרור מתח מחוט השדרה יאפשר לרוב גם את תקינותם של מערכות אלו. תפקוד תקין של מערכות אלו הינו קריטי בתהליך ההתאוששות של ספורטאי. כשמחשב הגוף, מערכת העצבים, תקינה הגוף התפקד ביעילות ובאנרגיות- אנו חשים קלילים יותר וחדים יותר.
הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ופציעות ספורט
B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ
M.Sc תואר שני ביומכניקה של הספורט
נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)