יום הבוחר
השבוע אנו נדרשים, שוב, לממש את זכותנו וחובתנו – לבחור. היכולת, או נכון יותר, הצורך, לבחור מתאפשרת ממקום המבטא רמה 
מתפתחת של מודעות. מודעות מאפשרת לנו לראות את התמונה הגדולה- מה נכון? מה טוב לי ולחברה (מדינה)? אך לפני שנוכל לממש את הצורך בבחירה עלינו, ראשית, לדאוג לממש צרכים בסיסיים יותר, קיומיים יותר, כמו הצורך בשינוי וגיוון, ואף צורך בסיסי עוד יותר, והוא, הצורך בביטחון קביעות ויציבות. לכן, כשאנו ניצבים בקלפי, השאלה היא לא במי נבחר, אלא, מאיזה צורך נבחר?
ניתן לראות את התפתחות האדם כמקבילה להתפתחותה של מערכת העצבים. בבסיסה, מערכת העצבים הקדמונית, המשתקפת בעצבי חוט השדרה, ביטאה צורך בסיסי קיומי. לפיכך, מתפקידה של מערכת זו היא לדאוג לקיומו הפיזי של גוף האדם – אנרגיה, מטבוליזם, עיכול, ריפוי ועוד. היכולת להתקיים ולשרוד מבטאת את הצורך הבסיסי ביותר של האדם והוא ביטחון וקביעות. ביטחון שיש לי בית, שיש לי פרנסה ויש לי מה לאכול. קביעות בסדר היום ועקביות בחיים.
השלב הבא בהתפתחות מערכת העצבים היא המערכת הרגשית. מתפקידה של מערכת זו היא לאפשר לנו להגיב לאיומים קיומיים סביבתיים. כשהאריה תקף, הרגשת הפחד גרמה לנו לברוח או להילחם. היכולת להגיב לאיומי הסביבה מתאפשרת מתוך המערכת הרגשית. המערכת הרגשית מאפשרת לנו לקלוט שינויים בסביבה. המערכת הרגשית מבטאת את הצורך הבא בהתפתחות האדם והוא הצורך בשינוי בגיוון. כי אם הכול קבוע וידוע אז משעמם. השינוי והגיוון זה טעם החיים.
השלב הבא בהתפתחות מערכת העצבים הוא המוח השכלתני. חלק הזה של המוח עוסק ביכולתנו לשרוד בתוך החברה. כיצד יש לנהוג? מה מותר ומה אסור? מערכת זו מבטאת את הצורך הבא בהתפתחותנו והוא הייחודיות שלנו. מהו התפקיד שלי בחברה?
החלק הקדמי של המוח, המוח החדש, NEOCORTEX, הינו החלק המתפתח ביותר במערכת העצבים. זהו המוח המאפשר לנו להיות מודעים, לראות את התמונה הגדולה. זו המערכת המאפשרת לנו לשאול שאלות מוסריות: מה נכון לי ולחברה? זה החלק המאפשר לנו לבטא את הצורך הבא בהתפתחות שלנו והוא: לבחור.
אם נביט נראה שהצורך בביטחון, לכאורה, סותר את הצורך בשינוי וגיוון. האחד דורש קיבעון כשלעומתו השני דורש גמישות. ככירופרקט, אני רואה זאת בדפוסי עמוד השדרה ומערכת העצבים. כשאנשים חשים חוסר ביטחון, הנטייה לקבע את חוליות עמוד השדרה. כשאנשים חוששים משינוי, הנטייה לכווץ את שרירי עמוד השדרה. כאשר קיימים תהיות לגבי מקומנו בחברה מערכת העצבים דרוכה. ככול שעמוד השדרה גמיש ומערכת העצבים משוחררת, משתפרת היכולת להכיל שינוי המאפשר לנו לצמוח ולהתפתח.
צרכים אלו, על אף היותם מוצגים כהיררכיה, אינם באים לבטא, כביכול, שצורך אחד עדיף או נחות מהשני. כולם חשובים לקיומנו ויכולתנו לשרוד ולהתפתח כאינדיבידואל, כאינדיבידואל בחברה וכחברה.
לכן, כשאנו ניגשים לקלפי, השאלה היא לא באיזה מפלגה נבחר. אנו נבחר מהמקום המשקף את הצורך שנתפס בעבורנו כחשוב יותר. אנו נבחר את המפלגה או מנהיג המייצג או מבטיח למלא את הצרכים שנראים לנו כחשובים יותר. שימו לב למסרים של המנהיגים והמפלגות, הם מכוונים לצרכים הללו.
אז מה כעת חשוב לכם? ביטחון וקביעות או שינוי וגיוון, או אולי, התפתחות וצמיחה? צרכים אלו מניעים אותנו לקבלת החלטות לא רק בימים של בחירות, אלא בכלל, בכול תחומי החיים. מצבים מסוימים, כמובן מאלצים אותנו לקבל החלטות מצרכים של ביטחון והישרדות. אך האם צורך זה בא לידי ביטוי בכל החלטות החיים? בכל מצבי החיים?