מלח חשוב לבריאות

"מלח הארץ" והגוף

 

 

מלח מהווה את היסוד המהותי ביותר בגופנו, בחיינו וכמובן גם בפעילותנו הגופנית. בריאות וחיים דורשים אנרגיה ולא סתם אנרגיה, אלא אנרגיה המניעה את גופנו 7\24 , 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע. אנרגיה זו לא באה מסוכר. אנרגיה זו מופקת על ידי המינרלים, אלקרוליטים, ובעיקר ממלח. מלח מהווה את הבסיס ליצור האנרגיה בגופנו. אנו מסוגלים לשרוד 40 ימים ללא מזון, 4 ימים ללא מים,  4 דקות ללא חמצן אך ללא מלח אף לא שנייה אחת.

אם כך מה הבסיס להנחיה הרפואית לדיאטה דלת מלח?! מלח צריך להוות את המרכיב מספר אחד בתזונה! הדיאטה אינה מספקת את התצרוכת היומית ואנו זקוקים לתוספי מלחים ומינרלים. הבעיה שהמלח שאנו צורכים, מלח שולחני, אינו בדיוק המלח הרצוי. גם משקאות הספורט לא תמיד מכילים את המלחים הנכונים ומעבר לכך מכילים סוכרים לא נחוצים. במאמר זה ננסה לעשות קצת סדר בתצרוכת המלחים והמינרלים ובעיקר להעניק למלח את מקומו וכבודו הראוי!

 

הביטוי מלח הארץ מבטא אדם או קבוצת אנשים כבעלי איכות גבוהה וערכים שורשיים. הביטוי גם נקשר עם אנשי עמל שתרמו בחייהם ובמעשיהם לחברה. כך גם המלח בגופנו, הנקשר לאין ספור פעולות חיוניות ומהווה מרכיב קריטי בפעילות הקיומית של הגוף. עיקר המלחים והמינרלים בגופנו הם: נתרן (Na), אשלגן (K), סידן (Ca) ומגנזיום ( Mg). מינרלים, כשמם,  אלקטרוליט ים, מהווים את הבסיס להפקת אנרגיה. גופנו אינו פועל על קלוריות, גופנו פועל על ידי אנרגיה חשמלית (אלקטרו-כימי, מגנטי).  מלח משמש כבסיס לאנרגית התא ( Na/K pumpׂ). הפרש ריכוזם של המלחים בתוך ומחוץ לתא יוצר מטען אנרגטי המשמש לפעילות התא, בדיוק כמו במצבר חשמלי.

 

מלח מווסת את רמת הנוזל בגוף. למעשה קיימים שני "אגמי" מים בגופנו, האחד הוא הנוזל התוך תאי והשני הוא הנוזל החוץ תאי והמלח מאזן את היחס ביניהם. יחס הנוזלים התוך תאי והחוץ תאי הינו קריטי להישרדות התא.  הנוזל התוך תאי חשוב ביותר לניקוז הפסולות המטבוליות. המים למעשה עוקבים אחרי המלח והיכן שמלח נמצא שם יהיה גם מים.

 

המלח מהווה מרכיב חשוב בספיגת המזון במערכת העיכול. יתרה מזו, המלח הינו המדיום המאפשר את התמרת המזון בגוף והופך את המזון לתאים חיים . מלח, נתרן (Na), מהווה את המרכיב החשוב ביותר בגוף לנטרולן של החומצות המטבוליות. הנתרן משמש במערכת הבאפרים ( NaCO3) שמתפקידה לסלק את החומצה מהדם. מלח חשוב בניקוי הפסולת המטבולית, חומצת חלב.

 

כיום השימוש הנפוץ ביותר במלח בעולם הוא לצורך שימור האוכל, כך גם בגופנו, המלח שומר מפני הרס רקמות הגוף. בכך, המינרלים מהווים מרכיב חשוב במניעת התכווצויות שרירים. המלח חשוב ביותר בוויסות הטמפרטורה בגוף. תהליך ההזעה  שומר מפני התחממות הגוף אך בנוסף.תהליך ההזעה אינו רק מאפשר את קירור הגוף, אלה בצורה זו הגוף גם מסלק רעלים מטבוליים ותהליך זה מתאפשר רק בערת הימצאותם של מלחים. כשרמת המלחים בגוף יורדת נפסיק גם להזיע וכך אנו עלולים לגרום להתחממות הגוף.

 

מלח מווסת את הפעילות ההורמונאלית ובכללן הליבידו; את רמת הסוכר בדם; את פעילות קצב הלב ולחץ הדם;  את פעילות השינה. מינרלים מהווים 27% ממשקל העצמות ומה שלמעשה מקנה את החוזק לעצמות. מלח מהווה מרכיב חשוב במניעה של דלקות פרקים. מלח שימש במשך אלפי שנים במרכיבים תרופתיים בניקוי וניקוז הגוף מרעלים, כאנטי דלקתי, לבעיות נשימה ועוד. 

 

אתם כעת קולטים את חיוניות המלח בגוף ובחיים. אם כך למה נוצר הבלבול בכל הנוגע לתצרוכת מלחים? ההנחיות לציבור ובעיקר לחולי לחץ דם "יש להמעיט בצריכת מלח" ולעומת זאת יצרני משקאות המים מפרסמים שהמים מכילים מלחים (מינרלים) החיוניים לפעילות הגוף.

3ce794e41b52e6516a6b1e895fe45965

ראשיתה של הבעיה נובעת מהעובדה שהמלח השולחני שאנו צורכים ומלחים מעובדים אחרים לא רק שאינו מספק את המלחים הנחוצים אלא נהפכו, מזיק לגופנו. בתהליך עיבודו מחממים את המלח לטמפרטורות מאוד גבוהות דבר הגורם לאידוים ושינוי בהרכבם הכימי של מרבית המלחים ומה שנותר בסוף זה Sodium hydroxate רכיב חומצי המגרה את רקמות הגוף. בנוסף, לא מעט חברות מוסיפות אלומיניום כדי להעלות את רמת ה"ספוגיות" של המלח ( הרעיל למערכת העצבים) ולפעמים גם יוד (המזיק לבלוטת הגוף) כדי לשמור על יובש המלח.

 

מדינות בהם לא מעבדים את המלח בעיית לחץ דם כמעט ולא קיימת. ערוך ניסוי, לכוס מים הוסף כפית מלח, אם כעבור כמה שעות המלח לא התמוסס ובעצם רואים גבישי מלח בתחתית סימן שזה מלח מעובד. מלח שלא התמוסס במים לא יתמוסס גם בגוף. מלח טבעי נמס לחלוטין.

ההנחיות לציבור הם להמעיט בצריכת מלח ובעיקר אם אתה סובל מלחץ דם. ה"היגיון" מאחורי הנחיה זו שירידה ברמת המלחים תוביל לירידה ברמת הנוזל ובכך לירידה בלחץ הדם ("תיקון" בעיה המוביל לבעיה אחרת). מלח שולחני גורם לאובדן נוזל מתוך התא ובכך מוביל לעליה בלחץ הדם. נהפכו, צריכת מלח, אך מלח נכון, תוביל לאיזון בלחץ הדם. מחקרים רב שנתיים בקרב אוכלוסיה הצרכה דיאטת דלת מלח סבלו יותר מלחץ דם, בעיות לב וירידה בתפקודי הגוף.

ברמה הכימית, רמת המלחים בדם חייבת להיות יציבה, מליחות הדם הינה מעט פחות ממליחות מי הים. כאשר ריכוז המלחים בדם יורד המערכת ההורמונאלית מפצה זאת על ידי האטה בפעילות הכליות וירידה בתהליכי ההזעה. אך גופנו לא יכול ממש להפסיק פעילות זאת לחלוטין. כדי לשמר את ריכוז המלחים בדם גופנו יפריש מים וירידה במשק המים מובילה לירידה דרמטית בתפקודי הגוף.

גופנו מכיל כ-460 גרם מלח ואנו מאבדים מלחים בשתן ובהזעה. אנו זקוקים לתצרוכת יומית של כ- 10 גרם מלח ביום. האוכל שאנו אוכלים מספק חלק מתצרוכת זו, בעיקר אם אתם צורכים ירקות, שקדים וגרעינים, אך רצוי להשלים זאת על ידי תוספים, בין 3-4 גרם. המלח הרצוי זה לא מלח בישול ולא ממליחים מעובדים אשר הם חומציים.

מלח בישול מכיל נתרן-כלוריד אך זה רק אחד מסוגי המלחים הקיימים בגוף.  מלח מחצבים, סלעים גבישי (ניתן לרכוש בחנות טבע,10 ₪) שאינו מעובד ובסיסי יותר מכיל מגוון רחב יותר של מלחים ומינרלים. המליחו את מי השתייה והבישול במלח זה, לפי הטעם.

ככל שתרגילו את חושי הטעם למלח תשתוקקו פחות ופחות לסוכר, כי המלח מווסת את פעילות הסוכרים. התרגלו לשתות בבוקר מיד בקימה ליטר מים עם מלח לניקוי הקיבה והמעיים מרעלים מטבוליים. בזמן פעילות גופנית   המליחו את בקבוקי השתייה, שוב לפי הטעם. הימנעו מצריכת יתר של מזונות מתועשים הספוגים במלחים מעובדים.  לרוכבים הרציניים, ניתן גם לפני השינה לשתות 2-3 כוסות עם אבקת סודה לשתיה ( NaHCO3), לפי הטעם. סודה לשתיה הינו מלח בעל ערך בסיסי גבוה במיוחד המאפשר נטרולם של פסולות (חומצה) מטבולית.

 

ברכיבות בעונת הקיץ אי די בצריכת מים בלבד אלה יש צורך הכרחי גם בהחזרת המלחים לגופנו.

כשתתחילו לצרוך את המלח הנכון בכמויות הרצויות תתחילו להרגיש את גופכם כמו סוללה הנטענת מחדש. מלח הינו הבסיס לפעילות האנרגטית של הגוף. מלח הינו הבסיס לבריאות הגוף. מלח הינו הבסיס לחיים. מה לדעתכם היה קורה לדגי הים אילו היו מתקיימים על דיאטה דלת מלח?!

 

הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ספורט

 

B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ

 

M.Sc  תואר שני ביומכניקה של הספורט

 

נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)

 

 

By | 2016-01-28T14:06:49+00:00 ינואר 28th, 2016|תזונה|0 Comments