פציעות ספורט בקרב ילדים

פציעות ספורט בקרב ילדים

משחק הינו חלק אינטגראלי מעולמו המתפתח של הילד, ופעילות ספורט מהווה חלק חשוב בהתפתחות זו, אם ברמה הפיזית או החברתית. פעילות ספורט מהווה כמקור להנאה, ליצירת קשרים חברתיים וכדרך לאורח חיים בריא. רכיבת אופניים, לבטח תופסת מעמד מכובד בעולם הפעילויות של הילד. 

רק צריך להסתכל מה קורה ביום כיפור כדי להבין את הפופולאריות של פעילות הרכיבה בקרב הילדים, לו רק היו יותר ימים כאלו וענף הרכיבה בארץ היה נראה אחרת. עם זאת, רכיבה על אופניים יכולה ומהווה מקור לפציעות בקרב ילדים. זאת בשל חוסר מיומנות מוטורית, אי שמירה על כללי רכיבה בטוחה וציוד לקוי.

אך גם פעילות כמו רולר בליידס, סקייט בורד אף הם נמצאים בראש הרשימה כגורמים לחבלות טראומטיות בקרב ילדים. מרבית הפציעות בקרב ילדים הינם על רקע חבלתי, עם זאת בקרב ילדים המתאמנים באופן סדיר עלולים גם להתפתח פציעות על רקע שחיקה ומאמץ יתר.  

מכיוון שבקרב ילדים מערכת השלד עדיין פעילה ומתפתחת, קיים חשש מפציעה העלולה לפגוע במרכזי הגדילה של העצמות ובכך לשבש את התפתחותו התקינה של הילד. לכן בכל פציעה יש לקחת בחשבון אפשרות של פגיעה במוקדי גדילת העצם.

 

עצמות בגדילה

עצמות הגוף נמצאות בתהליכי גדילה וצמיחה במהלך שנות ההתבגרות. בקרב בנים תהליכי הגדילה יכולים להגיע אף עד גיל 20 ומעבר אך לרוב נעצרים בגיל 16. בקרב בנות תהליכים אלו נעצרים הרבה קודם, לרוב בגיל 13עד 14 וזאת בגלל הופעת המחזור. עצמות הגפיים צומחות בעיקר לאורך, אך עם העלייה במסת משקל הגוף הם גם מתרחבות וזאת כחלק 

מהסתגלות בצפיפות העצם.

מרכזי הגדילה של העצמות האורכיות, עצמות הגפיים, ממוקמות בשתי קצוות העצם, אחת בכל קצה. טראומה באזור כה רגיש עלולה לפגוע בהמשך הצמיחה של העצמות. מכיוון שמרכזי הגדילה נמצאים בסמיכות לקצה העצם, המהווה כחלק מהמפרק, פציעות לחלק זה של העצם עלול לפגוע במפרק ובכך ביכולת התנועה.

לכן בכל טראומה המלווה בכאב, צליעה וקושי בעמידה יש לשקול אפשרות של פציעה למרכזי הגדילה של העצם.

למרות שעצמות הילד חלשות יותר יחסית לעצמות אדם בוגר, בוגרים סובלים יותר משברים. זאת מכיוון שעצמות הילד יותר גמישות ובכלל ילדים ניחנים בגמישות יתר, דבר המאפשר להם להתמודד בקלות יתר  עם נפילות וחבלות.

חבלה למרכז הגדילה     

שברים למרכז הגדילה של העצם מאופיינים על פי הנזקים האנטומיים.

בשברים מסוג זה עלולה להתפתח נפיחות המלווה בכאבים, הגבלה בתנועה עם נוקשות בשרירים הסמוכים. כשקיים חשש לשבר במרכזי הגדילה של העצם ובעיקר לאחר טראומה קיים צורך בצילום רנטגן. צילום אבחנתי חייב לכלול את הצד הפגוע לעומת הצד הבריא וזאת לצורך השוואתי.

 

במידה ואובחן שבר למרכז הגדילה טיפול מהיר הינו קריטי על מנת לוודה החלמה מלאה של הפציעה. הטיפול בפציעה זו דורש גיבוס המקום למשך כ-3 שבועות עם מנוחה מוחלטת. לאחר מכן יש צורך בתהליך שיקומי לפני חזרה לפעילות מלאה. מרביתם של פציעות אלו מחלימים ולא פוגעים בהמשך הגדילה והתפקוד של הילד. פציעות עם שבר אל תוך המפרק הינם יותר רציניות ודורשות החלמה יותר ממושכת.

Legg Calve Perthes

פרטיס, זו היא פציעה שלרוב פוגעת בילדים, יותר בבנים מאשר בבנות. בפציעה זו ניזוקה אספקת הדם למרכז הגדילה של העצם. למרות שמבחינה קלינית פציעה זו אינה מוגדרת כשבר, נזק באספקת הדם למרכז הגדילה עלול לפגוע קשות בהמשך הצמיחה התקין של העצם ותפקוד המפרק. לרוב המקום השכיח לפציעה זו הינו ראש מפרק הירך.

 

הגורם לפציעה זו אינו ידוע, אידיופתי, אך לרוב מדובר בשילוב של מאמץ יתר עם חבלות מצטב

רות. לרוב הילד יתלונן על כאבים במקום העלולים להתפתח באופן הדרגתי או אף באופן פתאומי המלווה בצליעה. האבחון לפציעה זו חייב לכלול מיפוי עצמות.

הטיפול בפציעה כולל השגחה ומעקב. לרוב פציעות אלו חולפות ולא מותירות מגבלות כל שהן. יש צורך במנוחה בעיקר של האזור הפגוע. ניתן לשמור על פעילות גופנית אך ללא ממאמץ לאזור הפגוע. שחייה בשלב זה יכולה להוות תחליף בטוח. טיפולים שמרניים (כירופרקטיקה ופיזיוטרפיה) יכולים לזרז את ההחלמה.

שברי מאמץ

שברי מאמץ לרוב נקשרים לפעילות או למאמץ יתר, מצב בו העצמות אינם עומדים בעומסים המצטברים. ספורטאים צעירים מאוד רגישים להתפתחות שברי מאמץ הן בגין חולשת העצמות שנמצאות בתהליכי גדילה והן בגין אי יכולת יחידת השריר-גיד לספק את ההגנה הדרושה. לרוב, פציעות אלו מתפתחות בעצם השוק ואף בעצמות כף הרגל. אומנם פציעות אלו לרוב מתפתחות בפעילות שבהן קיים אפקט הנחיתה והבלימה כמו  בריצה וקפיצה.

הכאבים המתפתחים משברי מאמץ הינם הדרגתיים ויכולים להתפתח במשך שבועות וחודשים. הכאבים מלווים בצליעה, אזור הפציעה עלול להיות מעט נפוח ומאוד רגיש למגע. הכאבים מתעצמים עם הפעילות ושוכחים במנוחה. צילומי רנטגן לא תמיד עולים על הפציעה ולפעמים קיים צורך במיפוי עצם.

הטיפול דורש מנוחה מוחלטת או הפחתה משמעותית מעומס האימונים. קרח יכול להועיל בהקלה על הכאבים. יש לבדוק צורך למדרסים או נעליים עם תמיכה.

מישהו שומר על הילדים

עם כל החבלות והנפילות שילדים חווים במהלך שנות ההתפתחות,  למרבה הפלה, מספר החבלות, יחסית, מצומצם. לעומת אדם בוגר עם שלד די מקובע, גמישותו של הילד מאפשרת ספיגת זעזועים טובה יותר. גמישותו של הילד מאפשרת לו החלמה יותר מהירה. רצונו העז של הילד ללמוד, לשחק ולהמשיך להתפתח משכיחים את טראומת הנפילה והם מיד חוזרים לפעילות.

אין צורך לאחר כל טראומה לרוץ ולבצע בדיקות אלו. לרוב, תועלת האבחון על סיכוני הבדיקה אינם מצדיקים בדיקות אלו.  בכל מקרה, הטיפול הינו אותו טיפול וכשקיים החשש, פשוט לטפל בבעיה כאילו היא קיימת- מנוחה, קרח, הפחתת העומס, בדיקת מערך האימונים, הציוד ומעקב.

 

רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאים

בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפופולאריות של רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאי הצמרת בעולם ובקרב ספורטאים בכלל. מלך הטור בעשור האחרון לאנס אמסטרונג אף העיד על כך בספרו "כול שנייה קובעת: ""…הקבוצה לא כללה רק את הרוכבים, היו גם המכונאים, המעסים, הטבחים, המנהלים והרופאים. מעל כולם , האדם החשוב ביותר בקבוצה שלנו היה ככל הנראה הכירופרקט…". "..האדם שחיבר אותנו מחדש את גופינו המרוסקים היה הכירופרקט שלנו, ג'ף ספנסר…" לאנס אמסטרונג – מתוך ספרו – "כל שנייה קובעת" (עמוד 173).

הכירופרקטיקה אינה משרתת את הספורטאים בטיפול ושיקום פציעות ספורט בלבד, אלא, בנוסף וחשוב יותר, הטיפול הכירופרקטי מאפשר לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות ובכך עוזר למצות את הפוטנציאל שבו Peak Performance.

טיפול מהפכני בכירופרקטיקה שפותח לאחרונה מאפשר את שחרור המתח ממערכת העצבית

טיפול בשיטת NETWORK SPINAL ANALYSIS NSA –  מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר. הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה.

שיפור בכאבים ובתפקוד

המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר והלחץ מהדיסק (פריצה) משתחרר. היציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי האימונים. המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: כך גם הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר.

בכך גופנו מתאושש מהר יותר מה שמבטיח את השיפור בכושר הגופני.

זכרו! המתח אינו בשריר, אלא במערכת העצבית! כשהגוף לא רץ נכון ,זה מכיוון שמערכת העצבית סיגלה דפוס זה.

הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ספורט

B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ

M.Sc  תואר שני ביומכניקה של הספורט

נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)