רפואה משלימה בטיפול פציעות ספורט
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפופולאריות של הרפואה האלטרנטיבית הן בקרב הציבור בכלל והן בקרב הספורטאים. אם כך, מה מייחד רפואה זו? וכיצד ספורטאים יכולים להיעזר בשרותיה לא רק בטיפול בפציעות אלא אף במניעתם ובמיקסום התפקוד
הגופני.
באלו סוג פציעות רצוי לפנות לרפואה הקונבנציונאלית ובאלו סוגי פציעות ניתן להיעזר במשלימה? עם זאת, ומכיוון שמרבית הדיסציפלינות האלטרנטיביות אינם תחת פיקוח, יש צורך להיזהר משרלטנות.
ההבדל המשמעותי בין רפואה משלימה לרפואהמערבית נובע מכך שהראשונה רואה באדם יצור שלם. לעומתה, הרפואה הקונבנציונאלית מתאפיינת בכך שהיא מסתכלת על החלק, מה נשבר, נקרע ומכאן גם נגזר אופי הטיפול. התפיסה נקודתית. מסיבה זו, בזמן שרפואה מערבית מטפלתבתסמינים, רפואה משלימה מתמקדת דווקא בשורש הבעיה.
כספורטאים, כשאנו מתעוררים לפציעה, אנו מנסים לחפש את הגורם לכאב. עבור רובנו החיפוש מסתיים ברגע שאובחנה "הבעיה"- פריצת דיסק, מתיחה בשריר, שבר מאמץ וכו. ברגע ש"התקלה" אותרה אנו פונים לגורם המתאים כדי לתקן את הבעיה.
מאמרים נוספים בנושא רפואת ופציעות ספורט
גישה זו הינה מכאנית ביסודה. כשמדובר בפציעות על רקע חבלה, טרואמה, לרפואה הקונבנציונאלית יש מענה מיידי ויעיל לפציעות אלו. אך כשמדובר בפציעות על רקע שחיקה ומאמץ, כשנדרשת ראיה מערכתית יותר הגישה הקונבנציונאלית לוקה. מעבר לכך, כאשר קיימים מרכיבים רגשיים-מנטאליים המהווים היבט מכריע בשיקום, לגישה המכאניסתית אין ממש
בעשרות השנים האחרונות חלה התפתחות עצומה ברפואה המערבית (אלופטית), בעיקר בתחום רפואת החירום, פתולוגיה, פרמקולוגיה וכמובן התפתחות טכנולוגית שמגבה את כל אלה. היכולת של הרפואה המערבית להתמודד עם מצבים מסכני חיים באופן יעיל, הינה מעוררת השתאות ממש.
במקביל להתפתחות הרפואה המערבית, התפתחו במערב גם תחומי רפואה נוספים, כמו כירופרקטיקה, אוסטיאופתיה, הומאופתיה, ויובאו אל המערב גם רפלקסולוגיה, רפואה סינית, שיאצו ועוד. תחומים אלה, אשר נקראים בטעות רפואה משלימה , שייכים למעשה לתחום הרפואה השלמה.
מה שמייחד את התחומים השונים של רפואה משלימה, עקרונית, הוא העובדה שהם מתייחסים אל האדם כשלם (באנגלית whole ומכאן גם שמה של רפואה הוליסטית). הזרמים השונים של רפואה משלימה מזהים בכל מרכיבי החיים של האדם (פיזי, נפשי וחברתי) את הגורמים לבריאות או מחלה אפשרית.
רופא מתחום רפואה משלימה או בשמה הנכון – רפואה שלמה יכול לזהות גורמים והשפעות גם אם אינם מסכני חיים ו\או שעדיין אינם באים לידי ביטוי באפו סימפטומאטי. כך למשל, כירופרקטור יכול לזהות מצב בו חוליה שאינה במקומה המייצרת שיבוש בהובלה העצבית, אשר גורם לשינוי בטונוס של שרירים ואיברים פנימיים.
לחץ עצבי יכול לשבש את היציבה והתפקוד המכאני-מוטורי. בנוסף, שינוי בזרימה העצבית עלול גם לשבש את מערכת העיכול, או להוציא את המערכת ההורמונאלית מאיזון. מצב זה ישפיע כמובן על הלך נפשו של הספורטאי, ועל יכולתו להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל הטמון בו ברמה הפיזית-רגשית-מנטאלית.
במקרה זה התערבות מדויקת של הכירופרקטור תשפר את תפקודה של מערכת העצבים ולכן גם תגרום לשיפור מהיר בכל שאר המערכות. מטפל ברפואה סינית יעשה את אותו הדבר בעזרת הכלים שעומדים לרשותו, וכן גם רפלקסולוג או הומאופת וכו'. מכאן, כי רפואה משלימה מפנה את הזרקור של הטיפול לגורם ולא לסימפטום.
למעשה, רפואה משלימה רואה בסימפטום (בהנחה שאינו מסכן חיים) דבר חיובי, וזאת בגלל שהוא מלמד על כוח חיים שקיים במערכת, ובעיקר משום שהוא מייצר אצל הספורטאי דחף לפעול למען שיפור מצבו. לדוגמה: כשאנו חשים עייפות או תשישות הנגרמת מאימון יתר או תזונה לקויה או התאוששות קצרה או כול הגורמים יחדיו, תשישות זו אומרת לנו שקיים צורך בשינוי-הגורמים הנ"ל ולא לדחוף כימיקאלים מעוררי אנרגיה.
חשוב להעיר כאן, כי בגלל האופן בו גדלנו וההסברים שקיבלנו על בריאות וחולי, אנחנו לא מבדילים בין סימפטום לבין מחלה, כלומר בין הביטוי של המצב לבין המצב עצמו. כך למשל כאב הוא לא הבעיה אלא הוא אחד האופנים בהם הבעיה מבטאת את עצמה בגוף. לכן, במקרים רבים ספורטאים משתמשים בתרופות שמטשטשות את הסימפטום, משככות כאב, אך אינן פותרות את הבעיה כלל.
מצב זה גורם לנו להיות פחות בקשר עם הגוף שלנו ועם עצמנו, ומכיוון שהסימפטום נחלש או נפסק לחלוטין, ואיתו גם הדחף לבדוק מה לא בסדר, וכך הבעיה מחריפה, ולכן בפעם הבאה שנצטרך להתמודד איתה היא תהיה מורכבת יותר, ובהרבה מקרים – גם כואבת יותר. כספורטאים, אנו רוצים שגופנו יתפקד במלוא הפוטנציאל וכאב הוא רק קצה הקרחון, מה שמרמז שהגוף כבר שבעות ואף חודשים מתפקד באופן לקוי.
הרפואה הקונבנציונאלית נותנת מענה יעיל לפציעות ופתרונות נקודתיים. אך אנו נעזרים ברפואה זו רק כשאנו פצועים. איננו יכולים לגשת סתם כך לרופא ללא כאב, ולבקש את עזרתו בשיפור ביצועי הגוף, ולא באמצעים כימיקאלים. מרביתם של פציעות הספורט הם על רקע מכאני שניתן לאתר, בבדיקות מקדימות, חודשים לפני פרוץ הכאב.
בדיקה אצל כירופרקט, פיזיותראפיסט, אוסטאופט יכולה לאתר ליקויים אלו. העומסים הפועלים על גופו של הספורטאי מצטברים בנוקשויות ומוגבלויות במערכת השריר-שלד ואין צורך לחכות לכאב כדי לדעת שיש צורך בטיפול להפגת המתחים ושחרור הפרקים. כאן קיימים מגוון של טיפולים- עיסוי, שיאצו, רפלקסולוגיה, כירופרקטיקה ועוד, היכולים לשחרר נוקשויות אלו ולהביא בשיפור הביצועים .
חשוב להדגיש שברגע שבחרתם מטפל כזה או אחר רצוי להיצמד אליו, זאת מכיוון שהמטפל כבר מכיר את גופכם ויודע כיצד גופכם מגיב. כשבחרתם בסוג הטיפול או המטפל אל תצפו לתוצאות מיידיות, ריפוי דורש זמן והימנעו מלרוץ ממטפל למטפל בתקווה לאיזה קסם, זה רק מכניס אתכם ליותר לחץ ותסכול.
רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאים
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפופולאריות של רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאי הצמרת בעולם ובקרב ספורטאים בכלל. מלך הטור בעשור האחרון לאנס אמסטרונג אף העיד על כך בספרו "כול שנייה קובעת: ""…הקבוצה לא כללה רק את הרוכבים, היו גם המכונאים, המעסים, הטבחים, המנהלים והרופאים. מעל כולם , האדם החשוב ביותר בקבוצה שלנו היה ככל הנראה הכירופרקט…". "..האדם שחיבר אותנו מחדש את גופינו המרוסקים היה הכירופרקט שלנו, ג'ף ספנסר…" לאנס אמסטרונג – מתוך ספרו – "כל שנייה קובעת" (עמוד 173).
הכירופרקטיקה אינה משרתת את הספורטאים בטיפול ושיקום פציעות ספורט בלבד, אלא, בנוסף וחשוב יותר, הטיפול הכירופרקטי מאפשר לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות ובכך עוזר למצות את הפוטנציאל שבו Peak Performance.
טיפול מהפכני בכירופרקטיקה שפותח לאחרונה מאפשר את שחרור המתח ממערכת העצבית
טיפול בשיטת NETWORK SPINAL ANALYSIS NSA – מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר. הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה.
שיפור בכאבים ובתפקוד
המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר והלחץ מהדיסק (פריצה) משתחרר. היציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי האימונים. המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: כך גם הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר.
בכך גופנו מתאושש מהר יותר מה שמבטיח את השיפור בכושר הגופני.
זכרו! המתח אינו בשריר, אלא במערכת העצבית! כשהגוף לא רץ נכון ,זה מכיוון שמערכת העצבית סיגלה דפוס זה.
הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ספורט
B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ
M.Sc תואר שני ביומכניקה של הספורט
נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)