עם מותו המצער של מיכאל מיכאלוביץ ז"ל בריצת חצי מרתון תל אביב ביום שישי האחרון מיד גם החל מחול השדים המוכר: "מחדל","משהו צריך לקחת אחריות", "צריך להקים וועדת חקירה". כמצופה, אכן, הוועדה הוקמה. אך מה כבר יכולות להיות מסקנות או המלצות הוועדה? הרי זה בלתי סביר בעליל, שריצה אחת, גם בתנאי מזג אויר קשים, יכולה לגרום לקריסת מערכות פטלית. בסופו של יום, זו החלטתו של כול רץ ורצה באם להתייצב על קו הזינוק; זו אחריותו של כול רץ לדעת אם הוא כשיר גופנית ורפואית למאמץ.
עם העלייה הגואה בפופולריות של הריצה למרחקים בארץ ובעולם יותר ויותר אנשים "רצים" לכבוש את פסגת המרתון. זאת כדי שיוכלו להצטרף למועדון האקסקלוסיבי ביותר ויהיו זכאים להדביק את הסטיקר "42.2" (מרחק המרתון) על רכבם. כך קורה, שלא מעט אנשים קמים יום בהיר אחד מהכיסא ופשוט מתחילים לרוץ. נ
כון, מה שיפה בריצה שאין צורך במיומנות או מבחני קבלה. פשוט רצים. אך כן יש צורך בבדיקות בסיסיות, כמו בדיקת מאמץ, שהיום כול ספורטאי תחרותי מחויב לעבור על מנת שיוכל להשתתף בתחרויות של איגודי הספורט. בענף הטריאתלון כול ספורטאי מחויב בבדיקת מאמץ, אך בענף הריצה העממית אין זה כך. בנוסף, יש צורך בידע בסיסי בכול הקשור לתכנון אימונים, לסרגל מאמצים, התאוששות ותזונה.
ריצה, כמו כול מאמץ גופני, יוצרת עומס על מערכות הגוף. במנוחה, אלו מערכות ההתאוששות המשקמות את נזקי המאמץ ובונות את גופנו לחזק יותר כך שיוכל לעמוד במאמצים גבוהים יותר. כך כושרנו הגופני משתפר- מאמץ, הרס ובנייה וחוזר חלילה. כדי שגופנו יוכל לשקם את נזקי המאמץ הגופני יש צורך בהתאוששות ומנוחה נאותים. בנוסף יש צורך להטעין את הגוף ולתדלק אותו בתזונה בריאה ומאוזנת ובעיקר להחזיר לגוף את הנוזלים והמלחים החיוניים לתפקודו הבריא.
כך, מאוד יכול להיות שבתכנון תכנית האימונים, במאזן שבין ההרס ממאמצי הפעילות הגופנית וההתאוששות ,עולה ההרס על הבניה. כך גם יכול להיות שפה ושם לא פספסנו ארוחה, ושאולי שכחנו לשתות, ופה ושם ישנו פחות. וכך, אנו לאט לאט נכנסים לאוברדרפט. תוסיפו לזה אולי גם קצת מתח ולחץ ואז אנחנו במינוס גדול.
יש ליזכור! מאמץ גופני יוצר פסולת מטבולית – חומצה (חומצת חלב) שאם לא מפונת אט אט יוצרת נזקים מצטברים. חומצה מטבולית אף מדללת את מאגרי האלקטרוליטים שמאוד חיוניים ביצור האנרגיה ושמירה על תפקודי מערכות הגוף החיוניים כמו ויסות טמפרטורת הגוף.
אנו על קו הזינוק, והגוף מתוח עד הקצה. כעט, תוסיפו לזה יום שרבי, תכנון ריצה לקוי- כמו התחלה בקצב שאפתני מדי, פספוס של תחנת שתייה, ועכשיו אנו ממש מעבר לקצה. במצב שכזה, לא נדרש הרבה כדי לגרום לתגובה גופנית הגורמות לקריסת מערכות. כמו גומי שמותחים ומותחים עד שנקרע. עם כול הצער והכאב, אין זה יתכן שרץ מגיע לקריסה מערכתית מריצה אחת! אין זה יתכן שרץ כמו מיכאל מיכאלביץ ז"ל בוגר יחידה מובחרת יתמוטט כך! הרי בטוחני שבמסגרת אימוניו הוא עבר עומסים הרבה יותר מפרכים.
לבטח היו סימנים או התראות לכך. וגם אם היו סימני שכאלה, לבטח לא ניתן לסימנים אלו לגרום לתוכניות והכנות של חודשים לרדת לטמיון. כשהאדרנלין מציף את גופנו הוא גם מטשטש את סימני העייפות ואנו בתחושה של סופרמן, שאנו בלתי מנוצחים. כשעשרות אלפי רצים מסביבנו אנו באקסטזה וכמובן לא נעז לפרוש גם אם קשה לנו.
כך מצטרפים ונערמים להם לא מעט גורמים שבסופו של דבר הובילו לאובדן המצער. האם היה ניתן לצפות זאת מראש? האם היה ניתן לבצע בדיקה רפואית שהייתה יכולה להתריע על עומס מצטבר? אני מסופק. בסופו של יום זה רק את או אתה היודעים באמת מה מצבכם הבריאותי.
מניסיוני רב השנים ככירופרקט המתמחה ברפואת ספורט התחושה העולה היא שספורטאים רבים משום עיסוקם בספורט נוטים לחשוב שהם לא זקוקים למעקב רפואי שוטף ואף לא לטיפולים תחזוקתיים. כמו מרבית הציבור, אף ספורטאים רבים לא פעם מחפשים הקלה סימפטומטית ולא ממש פתרון יסודי לבעיות הרפואיות, מה שעם הזמן רק מוביל ליותר שחיקה והרס גופני. לכן, זה דורש מכול אחת ואחד מאתנו את האחריות האישית להיות יותר ויותר ערניים לרחשי ואיתותי הגוף. כגופנו מאותת לנו יש לקחת זאת במלוא הרצינות ולא להתעלם מסימני האזהרה.
רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאים
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפופולאריות של רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאי הצמרת בעולם ובקרב ספורטאים בכלל. מלך הטור בעשור האחרון לאנס אמסטרונג אף העיד על כך בספרו "כול שנייה קובעת: ""…הקבוצה לא כללה רק את הרוכבים, היו גם המכונאים, המעסים, הטבחים, המנהלים והרופאים. מעל כולם , האדם החשוב ביותר בקבוצה שלנו היה ככל הנראה הכירופרקט…". "..האדם שחיבר אותנו מחדש את גופינו המרוסקים היה הכירופרקט שלנו, ג'ף ספנסר…" לאנס אמסטרונג – מתוך ספרו – "כל שנייה קובעת" (עמוד 173).
הכירופרקטיקה אינה משרתת את הספורטאים בטיפול ושיקום פציעות ספורט בלבד, אלא, בנוסף וחשוב יותר, הטיפול הכירופרקטי מאפשר לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות ובכך עוזר למצות את הפוטנציאל שבו Peak Performance.
טיפול מהפכני בכירופרקטיקה שפותח לאחרונה מאפשר את שחרור המתח ממערכת העצבית
טיפול בשיטת NETWORK SPINAL ANALYSIS NSA – מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר. הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה.
שיפור בכאבים ובתפקוד
המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר והלחץ מהדיסק (פריצה) משתחרר. היציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי האימונים. המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: כך גם הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר.
בכך גופנו מתאושש מהר יותר מה שמבטיח את השיפור בכושר הגופני.
זכרו! המתח אינו בשריר, אלא במערכת העצבית! כשהגוף לא רץ נכון ,זה מכיוון שמערכת העצבית סיגלה דפוס זה.
הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ופציעות ספורט
B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ
M.Sc תואר שני ביומכניקה של הספורט
נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)