דחק פוסט טראומטי
דחק פוסט טראומטי PTSD הינה תגובה במערכת העצבית- רגשית לאירוע קשה.
המוח ממשיך לחיות את החוויה והגוף ממשיך להתנהג כאילו החוויה ממשיכה להתרחש.
ברמה הסימפטומטית דחק פוסט טראומטי יכול לגרום למגוון של תחלואים ברמה הפיזית וברמה הרגשית נפשית ופסיכולוגית חברתית .
לרוב אנו מקשרים את תסמונת הדחק הפוסט טראומטי לאירוע קשה כמו: אירוע טרור, מלחמה, תאונה, אונס, והתעללות אבל זה לא חייב.
מה שחשוב זו התגובה שנוצרה במערכת העצבית רגשית לאירוע.
לכן גם אירועים שהם טריוויאליים לכאורה, כמו יחסים שנגמרו, פיטורים מעבודה, משבר כלכלי , התפרצות מחלה, או אפילו לא קנו לי מתנת יום הולדת, עלולים לעורר תגובה דחק פוסט טראומטית.
אז מה למעשה מתרחש שגורם למערכת העצבית- רגשית להגיב כך?
ברמה הרגשית אירוע קשה הוא אירוע שיש לנו קושי להכיל.
ניתן לדמיין שרגש הוא כמו זרימת מים בצינור. EMOTION זה ENERGY IN MOTION . כדי לעצור את החוויה אנו מכווצים את הגוף, אוטמים עצמנו לחוויה, סוגרים את הצינור.
החוויה הרגשית נחסמת והאנרגיה הרגשית מודחקת ואצורה ברקמות הגוף – כמו בשרירים, ובכך החוויה ממשיכה להתרחש.
ברובד המנטאלי אירוע קשה גורם למוח לצלם את האירוע. ממש כמו מצלמה.
המוח מנסה ללכוד את פרטי המידע הרלוונטיים לגבי האירוע.
המוח עושה זאת כדי שנוכל לנתח, לעבד ולהסיק מסקנות לגבי ההתרחשות וכיצד נמנעים מאירועים דומים בעתיד.
כתוצאה, אנו כל הזמן ממשיכים להיות ממוקדים באירוע, חושבים על מה קרה? למה זה קרה? למה זה קרה דווקא לי? מה יכולתי לעשות?
וכולנו מכירים את המחשבות הכפייתיות הממשיכות להציף את הראש שלנו ולא נותנו לנו מנוח.
הטרגדיה היא שהמחשבה על האירוע, מציפה מחדש את תגובתנו לאירוע. אבל לא רק.
טריגרים, כמו חדשות, סרטים, התנהגות של אנשים, יכולים לעורר, להציף, בנו שוב ושוב את תגובתנו לאירוע החוויה.
מה עושים, כיצד משתחררים מדחק פוסט טראומטי?
ברמה הרגשית יש צורך להשלים את החוויה הרגשית- לפתוח את הצינור.
כלומר להרגיש מחדש את החוויה אבל כעט מבלי לעצור אותה.
אין זה אומר שנו צריכים לחוות את האירוע מחדש, אלא רק את ההרגשה.
ברגע שנוכל להרגיש נוכל לשחרר את האנרגיה הרגשית הכלואה ולהחלים.
כאן חשוב להדגיש שרק אנחנו יכולים לעשות זאת ואף מטפל לא יכול להרגיש בעבורנו.
מטפל רק יכול לעזור להציף, להוביל אתכם ולתת לכם כלים.
בסופו של דבר רק אתם יכולים לשחרר עצמכם מהחוויה הרגשית.
לכן בכל פעם שאתם מוצפים ברגשות החוויה נסו עד כמה שניתן להיות עם ההרגשה.
לרוב התחושה היא ש: אני לא מסוגל, זה יותר מידי, אבל ככל שתלמדו להירגע לתוך ההרגשה פתאום תתחילו לחוש הקלה.
כעת, האם אתם יכולים לחזור לאירוע, ממקום בוגר, בטוח יותר, וכעת לצלם את האירוע מנקודת מבט אחרת, מנקודה כזאת שתאפשר לכם לכתוב פרשנות אחרת לאירוע.
פרשנות שאולי תאפשר לכם לראות את האירוע ככזה שאפשר לכם לגדול, למוח, לגלות את התעצומות שבכם.
זכרו לכל אירוע יש הרבה היבטים.
בטראומה המוח תמיד ייקח את פרספקטיבת ברירת המחדל: סכנה, אסון, טרגדיה.
ומה שיפה בכל פרשנות, היא שתמיד ניתן לשכתב פרשנות חדשה.
כד"ר לכירופרקטיקה אני מוצא קשר ישיר בין דחק פוסט טראומטי ועמוד השדרה. כי עמוד השדרה קשור קשר ישיר למערכת העצבית- רגשית.
מתח רגשי מתבטא בנוקשות בשרירי עמוד השדרה ובדחיסות החוליות.
התגובה והפרשנות שלנו לאירוע טראומטי חקוקים בדפוסי מתח בעמוד השדרה.
טיפול כירופרקטיקה בשיטת NSA מאפשר למוח להציף ולשחרר את המתח הרגשי. הטיפול מאפשר למוח להשתחרר מההתניות העצביות הגורמות לתגובות האוטומטיות. בכך המוח משתרר מדפוסי הטראומה.