דיאגנוזה סיפור או אמת
מה באמת מדאיג אותנו כשאנו לא חשים בטוב? זה לא הכאב או המחלה, אלא חשוב יותר, אנו רוצים הסבר, ש"יגלו" מה לא בסדר? מה בדיוק קרה? לשם כך אנו נשלחים לבדיקות כדי ש"יגלו" את המקור לבעיה. כול רופא\מטפל נותן לנו הסבר, מנקודת השקפתו והבנתו למשמעות הממצאים, זאת במידה וקיימים כאלו.
להסבר זה אנו קוראים דיאגנוזה, או סיפור. לא פעם אנו פונים לקבלת חוות דעת נוספת וחוזרים עם יותר דיאגנוזות. עבורנו, זה לא משנה איזה הסבר נקבל ופעמים נקבל כול הסבר והעיקר שיהיה לנו הסבר. כי הדבר הגרוע מכול זה: להיות עם בעיה וללא אבחון. האבחון מהווה את האסמכתה, תעודה, המאששת את מצבנו. כעט, משיש לנו אבחון היא נהפכת גם לתעודת הזהות שלנו ואף אחד לא ייקח זאת מאיתנו.
תארו לעצמכם, שבוקר אחד אתם מתעוררים עם מחושים מוזרים ובלתי מוסברים. אנו פונים לרופא- הוא לבטח יודע. מבדיקות ראשוניות הרופא אולי ייתן לנו מרשם להורדת כאב. אך זה לא עוזר ואנו מופנים לרופא מומחה ששולח אותנו לבדיקות מעמיקות יותר. התוצאות חוזרות ואין שום ממצאים פתולוגיים והמומחה אומר שאינו יודע מה יש לנו.
כמובן, אנו לא עוצרים שם והולכים לעוד רופא מומחה הנותן לנו את אותה תשובה וכך לעוד מומחה ועוד מומחה. בינתיים הכאבים מתעצמים ואנו מתחילים לחוש חוסר אונים ומבולבלים. אז, אולי נפנה לרפואה אלטרנטיבית, אולי משם תגיע הישועה. אך גם כאן, התשובה המתקבלת "איננו יודעים מה קורה".
אט אט מתחילה לחלחל בנו תחושה עמוקה של חרדה שמשהו מתרחש ואף רופא\מטפל לא יודע להסביר לנו לפשר המחושים. לבסוף, אנו מתגלגלים לפתחו של מטפל כול שהוא, שלאחר בדיקות קובע בנחרצות שהמחושים נובעים מכך שאיזה וירוס חדר לנו דרך האוזן ומשם ירד דרך התעלה אל הכבד ופוגע בו. מיידית אנו לוקחים נשימה וחשים הקלה עמוקה, ומודים למטפל על כך שסוף כול סוף "גילה" את הגורם ושיש לנו אבחון, סיפור.
סיפור זה, או חלקו, לבטח מוכר לרובנו. אנו רוצים לקבל הסבר, וכול הסבר, לגבי מצבנו הבריאותי וברגע שלא נקבל נפנה לעוד גורם עד שמשהו ידע לתת לנו. כמובן שנחפוץ באבחונים מדעיים, עם סימוכין, כמו צילומי סי-טי המעידים על פריצת דיסק. כול רופא\מטפל מוכר לנו את סיפורו וזאת על פי הכשרתו, הבנתו, תפישתו וניסיונו. לא פעם קורה שאנו מקבלים דיאגנוזה אך איננו מרוצים מההסבר כי אינו מתיישב עם הבנתנו. מן הסתם נפנה לגורם אחר עד שנקבל את ההסבר, דיאגנוזה, שכן מתיישבת עם הבנתנו.
עד לא מזמן הדיאגנוזה לכאבי גב הייתה "כאבי גב", "לומבגו" או "אישיאס", שהם בסך הכול מילים. כיום, במרבית כאבי הגב, הדיאגנוזה לכאבי גב היא "פריצת דיסק". עד לפני מספר עשורים דיאגנוזות שנחשבובזמנו "מדעיים" נחשבים היום כוודו, רפואת אלילים.
הדיאגנוזה, או ההסבר, נתון להבנה העכשווית והיכולת הטכנולוגית של הרפואה, וזאת, משתנית ללא הרף. הדיאגנוזה, הינה אף פונקציה של תרבות. סימפטום מסוים בתרבות אחת יכול להיות מוסבר באופן מסוים ובתרבות אחרת באופן שונה לחלוטין.
דיאגנוזות הרפואה הקונבנציונאלית לרוב מורכבות ממילים לטיניות מסובכות- אוסטאופרוסיס, שעבור רובנו אינם אומרות מאום ומשאירות אותנו חסרי אונים. אם במקום האבחון "אוסטיאוארטריטיס" האבחון היה "יציבה כפופה הגורמת לחץ על החוליה". באבחון הראשון אין שום התייחסות לגורם ומכאן גם לפתרון אך לעומתו בהסבר השני אנו מבנים מה הבעיה, הגורם וגם את הפתרון.
אם כך איזה סיפור, דיאגנוזה, הינו הנכון. אף אחד וכולם. ניסיוני מראה שהדבר החשוב ביותר זה לתת למטופלים עוד דיאגנוזה, אלא לעזור הם עם הסיפור שלהם ולמצוא, ביחד, הסברים הקושרים את מצבם הגופני-נפשי לאורח החיים שלהם. י. כבת 38 הגיעה למרפאתי מתלוננת על כאבי ראש. מה גרם לכאבי הראש שאלתי, "לבעלי יש רומן". ג. כבן 45 הגיע עם תלונות על כאבי גב. מה לדעתך הסיבה לכאבים, "קיבלתי תפקיד חדש בעבודה". יפור יש משהו מהאמת אך אף אחד אינו מכיל את האמת בכללותה. האמת היא יחסית להבנתנו העכשווית. האמת היא יחסית לתרבות. האמת היא הגוף וכשאיננו מבינים את שפתו אנו פונים לאלה שכן יכולים לתת לנו הסבר, וישנם הרבה כאלו. הנטייה לקטלג את המחושים שלנו למילה כול שהיא עושה עימנו עוול. מחלה היא אשית ביותר.
בתוך תוכנו, יש בנו ידיעה עמוקה, למה המחלה התפרצה והשאלה האם יש משהו המוכן להקשיב ולהאמין לנו. ברגע שאנו מבינם את השתלשלות האירועים, איננו זקוקים עוד לדיאגנוזות. כול שאנו זקוקים זה להראות לנו את הכלים הקיימים בנו שיאפשרו לנו להתמודד עם המשבר.
טיפול מהפכני בכירופרקטיקה שפותח לאחרונה מאפשר שחרור מתח מחוט השדרה . טיפול בשיטת NETWORK SPINAL ANALYSIS NSA – מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר. הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה.
שיפור בכאבים
המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר והלחץ מהדיסק משתחרר. היציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי היומיום. המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: כך גם הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר.
ירידהבמתח
המתח הרגשי\נפשי נרגע, משתפרת היכולת להתמודד עם מצבי חרדה, עצבנות, דיכאון, עייפות קשיי שינה וכו. הגוף מפתח דפוסים עצביים המאפשרים לזהות ולשחרר מתח שנאגר בגוף ומשכלל את יכולת הריפוי העצמית. גמישות חוט השדרה תאפשר לך גמישות בחיים.
הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ופציעות ספורט
B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ
M.Sc תואר שני ביומכניקה של הספורט
נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)