הקשר בין רגשות מתח ומחלות

הקשר בין רגשות מתח ומחלות

 

בעשורים האחרונים יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שאחד הגורמים המכריעים בבריאותינו או מנגד חוסר בבריאותינו, הנו רמתהמתח והדחק שאנו חיים. מתח הינו ביטוי של העולם הרגשי המהווה מרכיב מכריע באופן בו חיינו מנוהלים. פחד, דאגה, תסכול, הם חלק ממגוון הרגשות שאנו חווים במהלך החיים. אך, מה זה בדיוק רגש? למה הרגש נועד? ומה הקשר של הרגשות למצבנו הבריאותי?

 

רגש זה אנרגיה ( EMOTION = ENERGY IN MOTION) המניע את גופינו והתנהגותנו לשינוי. מטרת הרגש היא ליצור שינוי, מיידי! כשאתה שומע את צופרי המלחמה, הפיזיולוגיה בגופך משתנית לפיזיולוגיה הדורכת את גופך לנקיטת פעולה. הרגש בא לידי ביטוי ברמת הגוף- תחושות הנגרמות משינויים פיזיולוגיים וברמת המודעות – ההבנה שיש סכנה ועלי לנקוט בפעולה לשינוי בהתנהגות- לרוץ למחסה. לכן, רגש הינו המדיום המחבר בין גוף-נפש, רגש הינו הביטוי של מצב הגוף והנפש.

 

המרכיב הפיזיולוגי היוצר את מצבינו הרגשי נקרא נוירוטרנסמיטר כמו -אדרנלין, אנדורפין, סרטונין. נכון להיום מופו כ-200 נוירוטרנסמיטרים שונים וכל אחד אחראי לרגש שונה. אדרנלין מעלה את רמת המתח בגוף ופוקד על השרירים להיות דרוכים, מעלה את רמת האנרגיה ומנגד יוצר מצב תודעתי של מוכנות ודריכות. אם כך אין מתח ללא אדרנלין ואין אדרנלין ללא מתח.

637da26a48aed29c298980d8b9c09df2

אך היכן למעשה הרגש מתחיל? האם הוא מתחיל בראש, במחשבות או בגוף? זו שאלה שנחקרת מזה דורות. היו כאלה שטענו שרגש מתחיל בראש ואז מחלחל אל הגוף, ומנגד כאלו שטענו שקודם מתחיל בגוף, "יש לי תחושת בטן" ומשם מגיע לתודעה. התפישה העכשווית היא שרגש יכול להתחיל בכל מקום, אך ברגע שהרגש הופעל הוא במכלול הגוף-נפש.

 

המניע לכל פעולה ופעולה שאנו נוקטים בחיים מונעת מרגש! אכן, ישנם אנשים שמשפט זה עלול לגרום להם אי-נוחות, כי לפעול על פי הרגש נחשב כנחות או פרימיטיבי מאשר לפעול על פי השכל וההיגיון. בהיררכיה ההתפתחותית שלנו הרגש קדם לשכל. אך אם נחקור את המוטיב לכל פעולה  שאנו נוקטים, נגלה שבבסיסה עומד הרגש. הצורך להרגיש שמח, מאושר, מוערך, בריא או מנגד החשש להרגיש פחד,  העלבה, לא-נאהב, לא בריא. כשאנו מנתחים לעומק את המניע לפעולותינו נגלה שבמרבית המקרים אנו פועלים מתוך חשש שלא להרגיש רגשות לא נעימים מאשר נקיטת פעולות כדי להרגיש טוב, ובכך אנו יוצרים מתח!

 

רגש, כאנרגיה, נועד ליצור שינוי בגוף ובהתנהגות. כשאנו לא רוצים או חוששים מהשינוי אנו חוסמים את הרגשות. המתח האמיתי זה לא הרגש אלא החשש מהרגש. הפחד, אינו הפחד אלא הפחד מהפחד. אז כדי לא להרגיש מה אנו עושים? ברוב המקרים אנו מקשיחים, מקבעים את הגוף. כתוצאה, השרירים מתקשחים,  הדופק מואץ, לחץ הדם עולה, הסוכר קופץ ואנו חשים במתח.

ניתן לחשוב על רגש כמו מים הזורמים בצינור, כשאנו לא רוצים או חוששים להרגיש אנו חוסמים את הצי

 

נור ואז הלחץ בתוך הצינור עולה. בסופו של דבר כשהלחץ מתעצם הצינור יתפוצץ ולכל אחד יש נקודה חלשה במערכת ששם הלחץ ימצא דרכו החוצה. אצל אחד, לחץ זה יתפוצץ דרך האולכוס, באחר, בטחורים, בראש, בשסתומים, בדיסק.

כשאנו חשים את ההשלכות הסימפטומטיות אנו לרוב חושבים שהאולכוס זה הבעיה, לא! זה רק המקום שדרכו הגוף פרק את הלחץ. הנטייה והגישה הטיפולית היא לשים "פלסטר" על המקום שהתפוצץ. לפעמים פעולה כזו הינה קריטית להצלת חיים אך אין בפעולה זו כדי לטפל בגורם, בבעיה האמיתית, שהיא הלחץ במערכת.

 כחברה "מודרנית" למדנו להפנים ולבלוע את רגשותינו ולהיות יותר "רציונאליים"  או "פוליטקאלי קורקט" ברגשותינו. אך בעיקר למדנו זאת מחיקוי ההורים או מתגובות הסביבה לרגשותינו. היכולת לבטא עצמנו מבחינה רגשית הינה המפתח לבריאות הגוף והנפש ואכן שאלת השאלות היא המינון הנכון, וכל אחד ואחת צריך להיות קשוב לגופו כדי לדעת זאת. אם תוך כדי נהיגה נהג חתך אותך, יש לך את כל הזכות לכעוס וכך עשה,  או מנגד את הזכות להתעלם. תהה תגובתך אשר תהה, שים לב למצב הווייתך, האם אתה כועס מזה שכעסת או מכך שלא הגבת, סימן שבפעם הבאה שנה או מתן את תגובתך. 

 

היכולת לבטא עצמנו רגשית תלויה גם בגמישותו של עמוד השדרה וזאת בגלל הקשר למערכת העצבים. טווח התנועה שלך יגדיר את הטווח הרגשי. אם עמוד השדרה היה מקובע משנים של כעס ומתח זה יהיה  קשה לבטא תחושה של שמחה. כדי לבטא רגש של שמחה עמוד השדרה צריך להימתח מעלה.

שיטה חדשנית בכירופרקטיקה NETWORK SPINAL ANALYSIS מאפשרת את שחרור המתח מעמוד השדרה וממערכת העצבים. גמישות זו מאפשרת לנו לבטא באפן אוטנטי ומיידי את מצבנו הרגשי מבלי להיות מקובעים ברגש כזה או אחר.2aa9887c79c0e0f7caa6179203c7f4a5

אתה זה לא הרגש כמו שאתה זה לא המחשבות. הרגש והמחשבות הם כלים שנועדו לשרת אותך ביכולתך להתנהל בבריאות ולהבטיח את צמיחתך והתפתחותך בחיים.

הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ופציעות ספורט

B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ

M.Sc  תואר שני ביומכניקה של הספורט

נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)

By | 2016-01-28T16:04:46+00:00 ינואר 28th, 2016|התפתחות ומודעות|0 Comments