התמודדות עם סבל וכאב
האם יתכן שזעקת הכאב הינה זעקה לתשומת לב, להתייחסות. כמובן, שבאופן מידי נכחיש זאת וכמובן שיהיו לנו סימוכין רפואיים שאכן ישנם ממצאים רפואיים המאששים את תלונותיי. אך מה צריך להתרחש כדי שנקבל התייחסות? באילו מצבים אנו מקבלים תשומת לב, כשטוב לנו? או כשאנו בסבל? אם נבדוק לעומק נראה שכמעט במרבית המקרים, הכאב, הוא קריאת כיוון לקרובים ולמכרים: "אנחנו זקוקים לתשומת לב". כשאנו צוללים לעומק הכאב נגלה שבבסיס הכאב קיים החשש מלהיות לבד.
כאב או בכי כאמצעי להשגת התייחסות זו אסטרטגיה שלמדנו כתינוקות. כל בכי מיידית מזניק אליו את אימא או אבא המודאגים. מהר מאוד למדנו, כתינוקות, שכדי לקבל יחס, חיבוק, תשומת לב, כל שעלי לעשות זה לצרוח ואם אני רוצה יחס מרבי אז גם עלי להראות ממצאים פיזיים, סימפטומים.
כמובן שאם אצרח ללא ממצא פיזי כי אז תהה זו רק אזעקת שווא ואז כבר יפסיקו להאמין לילד. בהמשך, למדנו שגם דרך התנהגות ותגובת ההורים, שגם אם, לכאורה, שלילית תשיג לי התייחסות. אסטרטגיה זו, גם אם באופן תת-מודע, עדיין מנהלת אותנו כמבוגרים בכל הקשור להשגת חיבוק, התייחסות או קצת תשומת לב.
טיפול במתח וחרדה, טיפול בקשיי שינה, טיפול בכאב, טיפול בלקויות קשב וריכוז,
טיפול בפיברומיאלגיה, טיפול גוף נפש, טיפול בקשיי נשימה אסטמה, טיפול בעייפות ותשישות
אלא שכמבוגרים הסימפטומים והמשברים הם כבר יותר רציניים: כשהחשש שלא נהיה מוערכים, שלא יתייחסו אלינו מחלחל, זה הוא התת-מודע המוצא פתרון לחשש זה. זה לא שאנו בוחרים באופן מודע בפתרון מסוג זה. מחלה זו התניה, חברתית תרבותית, שהשתרשה ועוצבה בנו עוד בילדות.
החשש הגדול ביותר המלווה אותנו בזמן של כאב ומחלה הוא שנשאר לבד. כך נהגו ועדיין נוהגים עם חולים, מבודדים אותם, שלא ידביקו. בנוסף, חששות כמו, "איך אתפקד", "האם אוכל לחזור לעבוד" אף הם מחלחלים בקרבנו ואיתם החששות מי יעזור לי? מי יהיה לצידי בשעת משבר?
תובנות אלו ניתן גם לקבל מהתשובה לשאלה: איזה רווחים יש לך ממצב
ך (מחלה, כאבים) הנוכחי? כמובן שעל פניו נתכחש באופן קטגורי לכול אפשרות העלולה לרמוז על כך שהיו מניעים נסתרים למצבי הרפואי. אך אם נעמיק נמצה שאכן, הכאב, זה הילד, הזועק להתייחסות, לחיבוק.
כשהילד בוכה, הוא בסך הכול רוצה תשומת לב, באם האם או האב מספקים לו חיבוק אוהב הבכי פוסק ומתחלף בחיוך. באם התינוק לא מקבל התייחסות, הוא למד באמצעים אחרים, יותר רציניים, להשיג זאת. אך גם אנו למדנו זאת מהורינו והם למדו זאת מהוריהם ואין פה מצב להלקאה או האשמה עצמית אלא פשוט לקבלה של המצב.
העובדה שאתה ערני ומודע לדפוס זה די בה כדי להפסיקה. "מודעות הינה וכשלעצמה מחוללת שינוי". כשאנו בכאב, זה הוא גופינו שדורש שנתייחס אליו. בזוגיות, זה המשבר הגורם להתייחסות לבן או בת הזוג. כשאנו חשים ברע, אלו החיים שדורשים מאתנו לשים לב לעצמנו.
טיפול בשיטת NETWORK SPINAL ANALYSIS מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר.
הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה. מגעים אלו משדרים למוח ולמערכת העצבים לתפקד בדפוסים של הרפיה, רוגע וביטחון:
– המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר, והיציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי היומיום.
– המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר.
– המתח הרגשי\נפשי נרגע, משתפרת היכולת להתמודד עם מצבי חרדה, עצבנות, דיכאון, עייפות קשיי שינה וכו.
– הגוף מפתח דפוסים עצביים המאפשרים לזהות ולשחרר מתח שנאגר בגוף ומשכלל את יכולת הריפוי העצמית.
!! רק גופך יודע לרפא ורק גופך יודע מה הטוב ביותר
הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ופציעות ספורט
B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ
M.Sc תואר שני ביומכניקה של הספורט
נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל
בטריאתלון ( ק. גיל)