יום האהבה מגיע וכולנו מתרוצצים לגבי רעיונות יצירתיים כיצד לחגוג אירוע זה. המתח אף גובר כשאנו מחקים בציפייה, מי יהיה זהשייקח יוזמה לתכנן את האירוע. עבור רובנו אהבה נהפכה זה מזמן לאיזה מושג. אנו צריכים להשיג, לעשות, לארגן אירועים כדי שנוכל לחוות ולקבל אהבה- פרחים, יין, סוף-שבוע רומנטי, ובמדורים השונים נקבל אין ספור רעיונות והצעות.
מוסד הנישואים, כמוסד, זה מזמן הפך יחסים האמורים להיות מושתתים על אהבה לרשימה של מי עושה מה, כמה ומתי. מה שנישאר מהאינטימיות זה רשימת קניות ומטלות. אהבה אינה עשייה אלא הוויה. כול עוד לא נוכל לחוות זאת בהווייתנו וכול עוד לא נוכל להעניק זאת לעצמנו לא נוכל להעניק זאת לאף אחד.
"אני עושה כול כך הרבה עבור בן\בת הזוג ואני לא מקבל\ת בתמורה" טענה שגורה ולבטח מוכרת לנו. הבסיס לתסכול הנובע מטענה זו היא בתפישה שמישהו צריך לעשות משהו בשבילנו כדי שנרגיש אהבה. כי כך גדלנו. כול הזמן עשו דברים בשבילנו- קנו לנו בגדים, מתנות, לקחו אותנו לנופשונים. כך חונכנו וכך אנו מנסים להתנהג וכשמישהו מפר את ההסכמים "הוא\היא לא אוהב\ת אותי". מן הסתם, מדי שנה, כתגובה לגחמות והקפריזות של הטרנדים בתעשיית הבידור תג המחיר רק ממשיך להרקיע. אהבה נהפכה לעשייה עם תג מחיר.
אנו חיים בתפישה שאהבה זה משהו שאני צריך לעשות ובעיקר עבור משהו ובתמורה אני מקבל בחזרה. זה כבר חוזה מותנה, זה לא אהבה. כשאנו מנסים להשיג אהבה מהעולם אנו תמיד תהיה בתחושה של חוסר וחוויות החיים ישקפו לנו נסיבות ותחושה שכול הזמן מנסים לקחת מאתנו. אנו נחייה בתחושה של חשבונאות, כמה הוא עשה וכמה אני צריכה לעשות בתמורה.
אף מוסד הנישואים הפך למסגרת של עשייה, מטלות ומחויבויות וכשמישהו מפר את ההסכמים, הבסיס ליחסים מתמוטט. מה שחושף שהתשתית למרבית היחסים בימינו אינו אהבה אלא הסכמי עשה ואל תעשה. כך גם יום האהבה, זה למעשה יום, תאריך, המוסכם בחברה, שבו אנו רשאים "לעשות אהבה".
ברגע שנראה, שאנו, ואנו בלבד, יכולים להעניק לעצמנו את מה שכול הזמן ציפינו, בתסכול, שהעולם יעניק לנו, רק אז נוכל לחוות את מה שאנחנו – אהבה. רק אז נוכל גם לשחרר את בן\בת הזוג מהמחויבות הזאת כלפינו ולאפשר להם להיות מה שהם. זה מעולם לא היה התפקיד או האחריות של החברה לתת לנו אהבה. כי בחוויה שלנו רק אנו יכולים להעניק לעצמנו אהבה ללא תנאי. כשאנו נחפש אהבה אצל האחר, זה כמו למצוא אויר בקרקעית הים. כדי שנמצא אויר בקרקעית הים, כדאי שנביא זאת בעצמנו.
אהבה זה נתינה, ראשית לעצמנו ורק שאני מסוגל לתת לעצמי רק אז אני מסוגל לתת זאת לעולם. כול נתינה אחרת בעשייה, בחפצים, אינה אמתית אלא מותנית. לעומתה, אהבה ללא תנאי נצחית. ברגע שנאפשר לעצמו להפנים מסר זה, רק אז נאפשר לעצמנו להיות אינטימיים עם עצמנו ורק אז אנו יכולים להיות אינטימיים עם בן\בת זוג. לרוב אנו נכנסים למערכת יחסים כדי לפתור את הבעיות שלנו וכתוצאה הופכים את בן\בת הזוג לאימא או לאבא שלנו. ואף אחד לא רוצה לשכב עם האימא או אבא שלהם.
אהבה ללא תנאי זה הקבלה של מה שאני ולא מי שאני. מי שאני, מתייחס לעשייה ולנסיבות החיים המשתנות. מה שאני, מתייחס להיבט שהוא נצחי, שאינו משתנה, שאינו מתכלה, ושאינו מותנה. שבו עם השאלה הזאת וככול שתקלפו את הקליפות של מסכות העשייה תישארו עם "הלב" של מה שאנחנו. כשאנו מביאים את המודעות אל הלב, רק אז אנו יכולים להקרין זאת לעצמנו ולאחרים. הרשו לעצמכם לשבת מידי יום ולהביא את המודעות להוויה של הלב, מבלי כול עשייה.
טיפול מהפכני בכירופרקטיקה שפותח לאחרונה מאפשר שחרור מתח מחוט השדרה . טיפול בשיטת NETWORK SPINAL
ANALYSIS NSA – מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר. הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה.
שיפור בכאבים
המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר והלחץ מהדיסק משתחרר. היציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי היומיום. המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: כך גם הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר.
ירידהבמתח
המתח הרגשי\נפשי נרגע, משתפרת היכולת להתמודד עם מצבי חרדה, עצבנות, דיכאון, עייפות קשיי שינה וכו. הגוף מפתח דפוסים עצביים המאפשרים לזהות ולשחרר מתח שנאגר בגוף ומשכלל את יכולת הריפוי העצמית. גמישות חוט השדרה תאפשר לך גמישות בחיים.
הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ופציעות ספורט
B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ
M.Sc תואר שני ביומכניקה של הספורט
נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)