טיפול רפואי או אלטרנטיבי – מה עדיף?
עד לא מזמן, כשהיינו צריכים להתמודד עם בעיה בריאותית, השאלה לאיזה גורם לפנות לקבלת עזרה רפואית לא הייתה עומדת כלל על הפרק- פנינו אל רופא המשפחה. כיום המצב שונה, יש לנו אפשרויות, רופא מומחה, רפואה אלטרנטיבית, ועמם אנו נאלצים לקבל בחירות היכולות להיות הרות גורל עבור עתיד בריאותנו. בעבר האופציה היחידה שעמדה לרשותנו היא הרפואה הקונבנציונלית. כיום יש לנו מגוון של דיסציפלינות מתחום הרפואה המשלימה היכולים לתת פתרון במקום ששם הרפואה הקונבנציונלית הרימה ידיים.
כתוצאה מאפשרויות הבחירה שנפתחו עבורנו, אנו גם נאלצים לקבל החלטות, האם לפנות לקונבנציונלי או לאלטרנטיבי? ההבדל המשמעותי בין רפואה משלימה לרפואהמערבית נובע מכך שהראשונה רואה באדם יצור שלם. מסיבה זו, בזמן שרפואה מערבית מטפלתבתסמינים, רפואה משלימה מתמקדת דווקא בשורש הבעיה.
בכמה עשרות השנים האחרונות חלה התפתחות עצומה ברפואה המערבית (אלופטית), בעיקר בתחום רפואת החירום, פתולוגיה, פרמקולוגיה וכמובן התפתחות טכנולוגית שמגבה את כל אלה. היכולת של הרפואה המערבית להתמודד עם מצבים מסכני חיים באופן יעיל, הינה מעוררת השתאות ממש. כמתבקש מתפישה זו, התפתחו התמחויות העוסקות בתסמינים ספציפיים- לב, אורטופדיה, נירולוגיה וכו. רופא מומחה יודע הרבה על מעט כשלעומתו, רופא משפחה יודע מעט אך על הרבה. רופא מומחה מכיר רק את הסימפטום שלך לעומת זאת רופא משפחה מכיר אותך לאורך זמן ומודע להיסטוריה הבריאותית הרחבה יותר. הנטייה לרוץ מיידית לרופא מומחה יכולה להיות שיקול מוטעה מכיוון שתפישתו "צרה" ביותר.
במקביל להתפתחות הרפואה המערבית, התפתחו במערב גם תחומי רפואה נוספים, כמו כירופרקטיקה, אוסטיאופתיה, הומאופתיה, ויובאו אל המערב גם רפלקסולוגיה, רפואה סינית, רפואה טיבטית ועוד. תחומים אלה, אשר נקראים בטעות רפואה משלימה , שייכים למעשה לתחום הרפואה השלמה.
מה שמייחד את התחומים השונים של רפואה משלימה, עקרונית, הוא העובדה שהם מתייחסים אל האדם כשלם (באנגלית whole ומכאן גם שמה של רפואה הוליסטית). הזרמים השונים של רפואה משלימה מזהים בכל מרכיבי החיים של האדם (פיזי, נפשי וחברתי) את הגורמים לבריאות או מחלה אפשרית.
רופא מתחום רפואה משלימה או בשמה הנכון – רפואה שלמה יכול לזהות גורמים והשפעות גם אם אינם מסכני חיים. כך למשל, כירופרקטור יכול לזהות מצב בו חוליה שאינה במקומה מייצרת שיבוש בהובלה העצבית, אשר גורם לשינוי בטונוס של שרירים ואיברים מה שמשנה את היציבה, משבש את מערכת העיכול, או מוציא את המערכת ההורמונאלית מהאיזון. מצב זה ישפיע כמובן על הלך נפשו של האדם ועל האינטראקציה שלו עם הסביבה.
במקרה זה התערבות מדויקת של הכירופרקטור תשפר את תפקודה של מערכת העצבים ולכן גם תגרום לשיפור מהיר בכל שאר
המערכות. מטפל ברפואה סינית יעשה את אותו הדבר בעזרת הכלים שעומדים לרשותו, וכן גם רפלקסולוג או הומאופת וכו'. מכאן, כי רפואה משלימה מפנה את הזרקור של הטיפול לגורם ולא לסימפטום.
למעשה, רפואה משלימה רואה בסימפטום (בהנחה שאינו מסכן חיים) דבר חיובי, וזאת בגלל שהוא מלמד על כוח חיים שקיים במערכת, ובעיקר משום שהוא מייצר אצל האדם דחף לפעול למען שיפור מצבו.
חשוב להעיר כאן, כי בגלל האופן בו גדלנו וההסברים שקיבלנו על בריאות וחולי, אנחנו לא מבדילים בין סימפטום לבין מחלה, כלומר בין הביטוי של המצב לבין המצב עצמו. כך למשל כאב הוא לא הבעיה אלא הוא אחד האופנים בהם הבעיה מבטאת את עצמה בגוף. לכן, במקרים רבים אנשים משתמשים בתרופות שמטשטשות את הסימפטום, משככות כאב, אך אינן פותרות את הבעיה כלל. מצב זה גורם לנו להיות פחות בקשר עם הגוף שלנו ועם עצמנו, ומכיוון שהסימפטום נחלש או נפסק לחלוטין, ואיתו גם הדחף לבדוק מה לא בסדר, וכך הבעיה מחריפה, ולכן בפעם הבאה שנצטרך להתמודד איתה היא תהיה מורכבת יותר, ובהרבה מקרים – גם כואבת יותר.
כשאנו רוצים למצוא מענה סימפטומטי לשינויים הפיזיים כימיים המתפתחים בגופנו אזי לרפואה המערבית קיימים פתרונות יעילים, אך כשמדובר בהבנה של בהקשר הרחב יותר של גוף-נפש כאן לרפואה זו אין ממש תשובה. כשמדובר באבחון ליקויים גם כאן לרוב לקונבנציונאלי יש טכנולוגיה היכולה לאתר כמעט כול שינוי בגופנו, אך כשמדובר בהסבר על כיצד או מה היו הגורמים שתרמו להתפתחות הבעיה גם כאן לרפואה הקונבנציונלית אין ממש תשובות.
ניתן לדמיין זאת כך: חישבו לרגע שגופנו והחיים שלנו הם מעין בלון. טראומות, עומסים פיזיים, כימיים ו\או רגשיים\מנטאליים גורמים לבלון להתנפח. הבלון ממשיח להתנפח עד ש:טראאח, הבלון מתפוצץ. בגישה הקונבנציונאלית ניתן, לרוב, לאתר את מקום הפיצוץ ולגשת לטיפול לסתום את החור. לפעמים חייבים באופן מיידי לפעול כך כי מצב שכזה עלול להיות מסכן חיים. לעומתו, הגישה השלמה עוסקת בבלון עצמו וכיצד ניתן להביא את הבלון למצב שלא יתפוצץ שוב ויתנהל באופן רגוע ושלם יותר.
הטיפול הכירופרקטי אינו רק מתמקד בטיפול בפציעות אלה גם בתחזוקתו ובמניעת פציעות. אך יותר מכך, הטיפול הכירופרקטי מאפשר לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות ובכך עוזר למצות את הפוטנציאל שבו Peak Performance.
במהלך טיפולים ספורטאים מדווחים: "אני מרגיש חד יותר","אנרגטי", "אני משוחרר יותר". מהו הסוד של לאנס? של אל גארוז? של פדרר? ושל שאר ספורטאי הצמרת בעולם?
כירופרקטיקה- מדע ופילוסופיה
בסיסה של רפואת הכירופרקטיקה טמון בידיעה וההבנה שמערכת העצבים היא המערכת המנהלת, המתאמת ומקשרת את כל מערכות גופנו ובכלל זה, כמובן, גם את מערכות התנועה- שריר שלד. מצב מערכת העצבים יגדיר את יכולתה לנהל את גופנו ביעילות.
מכיוון שחוט השדרה עובר בתוך תעלת עמוד השדרה ומעוגן אל חוליות עמוד השדה, כל סטייה בחוליות עמוד השדרה עלולה לגרום למתח לאורך חוט השדרה ובכך תפגע התנהלות מערכת העצבים. כתוצאה, נפגעת יכולת מערכת העצבים לתאם ביעילות את פעולות השריר-שלד.
האבחון הכירופרקטי אינו מתמקד רק בסימפטומים, כאב, אלא בעיקר במצב ותפקוד מערכת העצבים ומערכת השריר-שלד.
כשהשרירים תפוסים זה מעיד על מתח במערכת העצבית ובעיקר בחוט השדרה.
זכרו! ההוראה להתכווצות השריר מגיעה ממערכת העצבית. לכן כדי לשחרר את השריר יש לשחרר את מערכת העצבית!
עומסי האימונים וחבלות יוצרים מתח במערכת העצבית וכתגובה שרירי הגוף אט אט מתקשחים. זוהי פעולה תגובתית, מגננתית, שמטרתה להקשיח את השרירים והרקמות כדי שיוכלו לעמוד בעומסי האימון. מתחים בערכת העצבית אף מצטברים כתוצאה מהרגלי יציבה לקויים, ממתח כימי (תזונה, חומצה) וממתח רגשי. אט אט נוצר מתח מערכת העצבית מסגלת דפוס, עצבי-גופי, בעל אופי מגננתי- נוקשה.
דפוס מגננתי של מערכת העצבים גורם לנוקשות בשרירי הגוף ולקיבעון חוליות עמוד השדרה והפרקים. טווח תנועת המפרקים קטן והשרירים מתאמצים מעבר לנדרש. התאום העצבי-שרירי-מפרקי נפגע,. מכאן, הפציעות הן רק עניין של זמן, ומעבר לכך יעילות הגוף נפגעת.
למה אני צריך לדאוג לתחזוקת הגוף
אנו דואגים לטפל ולכוון את האופניים לא רק כדי לשמר אותם, אלא בעיקר כדי שכל המכלולים יעבדו חלק ולמנוע את שחיקתם , כך גם עם גופנו. "לא כואב לי משמע אני בריא" לא תקף לספורטאים או לאלה הרוצים להיות בשיא הכושר Peak Performance. כאב, הוא תוצאה של תהליכים מצטברים והעלמתו לא פותרת את הליקויים. כספורטאי, החותר למימוש הפוטנציאל הגופני, אינך יכול להעריך את מצבך רק על סמך כאבים, אלא, כיצד ניתן להביא את הגוף ליעילות ותפקוד אופטימאלי.
הטיפול הכירופרקטי
הטיפול הכירופרקטי מתמקד בהסרת מתחים מחוט השדרה על ידי תיקון סטיות בחוליות עמוד השדרה. שחרור המתח מחוט השדרה מאפשר למערכת העצבים לנהל ביעילות את פעילות השרירים והגוף. השרירים משתחררים, הקיבעון המפרקי מרפה, טווח התנועה גדל והמערכת המוטורית מתפקדת ביעילות.
מכיוון שמחוט השדרה יוצאים עצבים גם אל כל המערכות הפנימיות (לב, נשימה, עיכול וכל השאר), שחרור מתח מחוט השדרה יאפשר לרוב גם את תקינותם של מערכות אלו. תפקוד תקין של מערכות אלו הינו קריטי בתהליך ההתאוששות של ספורטאי. כשמחשב הגוף, מערכת העצבים, תקינה הגוף התפקד ביעילות ובאנרגיות- אנו חשים קלילים יותר וחדים יותר.
הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ופציעות ספורט
B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ
M.Sc תואר שני ביומכניקה של הספורט
נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)