כאב – זה לא החומרה זה התוכנה

כאב – זה לא החומרה זה התוכנה

 

ברובנו קיימת התחושה שגופנו הוא כמכונה, הבנויה מחלקים המתקלקלים ומתבלים במהלך השנים. תפיסה זו השתרשה הן בגלל
 הפרדיגמה הרפואית, שכשיש בעיה צריך לתקן או להחליף את החלק המקולקל, והן בגלל פיתוחי הקדמה הביוטכנולוגית- שתלים, מסתמים, פרקים, שפיתוחיה אפשרו את יישומה של גישה זו.

 

כשאנו מתעוררים למחלה או פציעה הנטייה הראשונית היא לבדוק מה התקלקל וכהשלכה לתקן, לשפץ או להחליף את החלק הפגוע. אך, גופנו, המכונה המופלאה, מנוהלת על ידי מערכת העצבים שדרכה מועברים הפקודות וההנחיות לכל מערכות הגוף כיצד לתפקד. ניתן לראות זאת כחומרה והתוכנה. התוכנה היא היא שלמעשה מכתיבה את התנהלותם של כל תא ותא בגופנו. לרוב, מה שמשבש את החומרה זה השיבוש בתוכנה.

 

מערכת העצבים היא מערכת מופלאה ביותר שהתפתחותה כרוכה יד ביד עם התפתחותו של המין האנושי. מערכת העצבים היא המערכת, גם אם לא באופן ישיר אז דרך כימיקלים המשתחררים דרכה הנקראים נירוטרנסמיטרים, הפוקדת ומתאמת את כל פעולות ומערכות הגוף. דרך מערכת העצבים אנו גם חשים את גופינו וחווים את העולם שבו אנו חיים על שלל הגירויים שהוא מספק.

 

דרך מערכת העצבים אנו גדלים, למדים ומתפתחים. דרך מערכת העצבים אנו מבינים, מנתחים, בונים, ממציאים ומדמיינים. הניאו-קורטקס, החלק המתקדם ביותר של המוח הנמצא מעל המצח, שאליו מייחסים את התכונה האנושית המוסריות בבני האדם ומשמש לשאלות כמו: מי אני? ומה משמעות החיים? היכן היינו ללא מערכת העצבים המופלאה?

 

 

אם כך כיצד זה קורה שאנו מבינים ומודעים לתפקידו ותפקודה המכריע של מערכת העצבים בקיומנו ובהתפתחותנו אך אין אנו מייחסים אליו משמעות וחשיבות כשאנו במצוקה או מחלה. ואין אני מדבר על פגיעה אנטומית, פיזית, במערכת העצבים כמו בחבלה (פגיעת ראש) או בניוונה (תרשת נפוצה), אלה על התנהלותה, התוכנה. אלו מסרים, פקודות והנחיות זורמים ממערכת העצבים אל הגוף ומנגד אלו מסרים וכיצד מערכת העצבים מתרגמת את המתרחש בגופנו ומחוצה לו.

 

בבסיסה, מעבירה מערכת העצבים מסרים כמו במחשב, אפס ואחד, כן ולא, מגננה או הרפיה, התרחבות או התכווצות. על אף הנטייה לפשט זאת בצורה זאת כפי שהינכם יכולים לתאר התמונה בוודאי הרבה יותר מורכבת. בפעולה פשוטה כמו הרמת היד מתרחשות מיליוני פעולות עצביות וכדי לפשט זאת מערכת העצבים יוצרת דפוס עצבי. במהלך החיים אנו רוכשים דפוסים עצביים שבחלקם הן מולדים, המנהלים אותנו ואת מערכות הגוף והחיים.

 

הדפוסים הבסיסיים ביותר המנהלים אותנו קשורים בהישרדות הביולוגית- נשימה, עיקול, סילוק פסולת, מערכת חיסון. מעליה קיימת המערכת המגננתית, הגנה מפני תוקפים חיצוניים FIGHT OR FLIGHT. מעליה התפתחה המערכת הרגשית ומעליה המערכת השכלתנית החושבת. כמובן שיש העברה ושיתוף של מידע בין מערכות אלו. מערכת העצבית המגננתית קיימת 500 מילוין שנים לעומת המוח הקוגניטיבי הקיים רק 5 מיליון שנים.

 

כשהאדם הקדמון הותקף ומערכת העצבים חשה זאת מיד נכנסו לפעולה דפוסי המגננה ומערכות הגוף פעלו על סמך הנחיות מסויימות. השרירים התכווצו ונדרכו לתקיפה, הלב התחיל לפמפם חזק ומהר יותר להגביר תפוקה וכתוצאה לחץ הדם עלה, קורטיזול (הורמון הלחץ) הופרש והעביר מסר זהה לכל מערכות הגוף לפעול בהתאם. תפקוד מערכת העיכול הופסק (אין משאבים להתעסק עם המזון), מערכת החיסון הושבתה (אין זמן להתעסק עם הוירוסים) וזרימת הדם למוח החושב הופסקה (בזמן מלחמה אסור לחשוב יש לתקוף).

 

אז אם לפני אלפי או מיליוני שנים זה היה האריה אז היום לא חסרים  גירויים היוצרים מתח- מצב ביטחוני, כלכלי, משפחה, קריירה ולא חסר וכתגובה מערכת העצבים נכנסת לדפוס פעולה מגננתי.  מנגנון או דפוס פעולה מגננתי זה הינו חשוב לצורך תגובה לאירוע הנמשך דקות, שעות או מספר ימים אך דפוס התנהלות זה אינו יכול להתמשך לאורך זמן כי אז מתחילות מערכות הגוף לקרוס והמחלות והסימפטומים הם רק ביטוי של התנהלות זאת.

 

יכולת מערכות החיסון, ההחלמה והריפוי להיכנס לפעולה מתרחשות אך ורק כשמערכת העצבים מפסיקה את דפוס הפעולה המגננתי. דפוס זה חשוב להישרדות אך אינו יכול לשמש אותנו בשאיפתנו לצמוח ולהתפתח. רובנו, בלי לשים לב, חיים בהתנהלות זו כי התרגלנו לחיות במגננה כי חשבנו שכך זה צריך להיות.

 

כשאנו מנוהלים בדפוס מגננתי זה לא רק הפקודות היוצאות אל הגוף המושפעות מכך אלה גם הפקודות הנכנסות. כשאנו במגננה, מערכת העצבים חווה את העולם סביבנו כאיום וכל מה שמתרחש נקלט על ידי מערכת העצבים כסכנה. זה לא מה מתרחש בחוץ אלה כיצד מערכת העצבים מתרגמת זאת, וזאת, מוגדרת על פי דפוס ההתנהלות, על פי התוכנה!

 

תובנות אלו גרמו להתפתחותה של תפיסה וגישה טיפולית מהפכנית שפותחה על ידי ד"ר דונלד אפשטיין מארה"ב, שהבין שכדי ליצור תנאים של החלמה מערכת העצבים חייבת להיות משוחררת ממתחים ומהתנהלות מגננתית. גישתו NETWORK SPINAL ANALYSIS הנלמדת  ונחקרת באוניברסיטאות מהמתקדמות בעולם צוברת תאוצה כגישה המובילה בתחום הבריאות. שחרור המתח העצבי והמקובעות השדרתית מאפשרת את גמישות מערכת העצבים ובכך אנו יכולים לעבור מתוכנה של מגננה לתוכנה של החלמה צמיחה והתפתחות.

 

טיפול מהפכני בכירופרקטיקה שפותח לאחרונה מאפשר שחרור מתח מחוט השדרה . טיפול בשיטת NETWORK SPINALANALYSIS NSA –  מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר. הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה.

שיפור בכאבים

המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר והלחץ מהדיסק  משתחרר. היציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי היומיום. המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: כך גם הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר.

 

ירידה במתח

המתח הרגשי\נפשי נרגע, משתפרת היכולת להתמודד עם מצבי חרדה, עצבנות, דיכאון, עייפות קשיי שינה וכו. הגוף מפתח דפוסים עצביים המאפשרים לזהות  ולשחרר מתח שנאגר בגוף ומשכלל את יכולת הריפוי העצמית. גמישות חוט השדרה תאפשר לך גמישות בחיים.

הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ופציעות ספורט

B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ

M.Sc  תואר שני ביומכניקה של הספורט

נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)

By | 2016-01-28T14:48:10+00:00 ינואר 28th, 2016|התפתחות ומודעות, כאבים|0 Comments