
כושר גופני – בהנאה
האם גם אתם מוצפים ברגשות אשם או נקיפות מצפון בימים בהם לא הצלחתם להתאמן? האם גם אתם חשים סטרס מכך שלאתספיקו להשחיל את האימון לשגרת היום העמוס? או מוצפים מחששות שלא תוכלו לעמוד בעומסי האימון? או אולי חשים רע עם עצמכם בימים שאתם חולים או פצועים ואינכם יכולים להתאמן? או מנגד, חשים הקלה כשסיימתם אימון וכעט אתם יכולים לסמן ב: ”וי" את המשבצת של פעילות גופנית?
פעילות ספורט הנחשבת כפעילות המועדפת לשעות הפנאי, שאמורה להיות כיף, הפכה למקור של מתח. מה קרה כאן? מה השתבש כאן? ובכן, הכול מתחיל ונגמר במילה: חייב(ת)! זוכרים את שיעורי הספורט בבית הספר? או את המדסים בשירות הצבאי? הזיכרונות לא הכי חיוביים. מדוע? כי היינו חייבים. כול פעילות שבאה ממקום של חובה, יוצרת התנגדות ומתח.
לכול פעולה ופעולה שאנו מבצעים יש מניע. מה מניע אתכם לרוץ? לרכב? או להיות בכושר? למה זה חשוב לכם? את התשובה לשאלות אלו אנו יכולים לראות ברגע שנישאל את עצמנו: למה חשוב לי להיות בכושר גופני?
טיפול בדלקת, טיפול בפציעות כאב כף רגל, טיפול בכאבי ברך ברכיים, טיפול בכאב ירך, טיפול בכאב אגן,
טיפול בכאבי גב, טיפול בפריצת דיסק, טיפול בדורבן, מדרסים אורטופדיים, טיפול בפציעות ספורט
המניעים לפעילות גופנית יכולים לנבוע ממגוון של סיבות: לרדת במשקל או כי אני חושש להשמין; עברתי אירוע לב ואני צריך לשפר את הכושר או, אני חייב להיות בכושר כי הלב שלי חלש; השכן התחיל לרכב אז הצטרפתי אליו או כולם בעבודה רוכבים אז הייתי חייב להצטרף; הרכיבה גורמת לי להרגיש טוב, הנאה וזה מרגיע אותי, או אני מרגיש כמו עגלה אם אני לא עושה עם עצמי משהו; לסיים מרתון ולהגשים חלום או הייתי חייב להוכיח שאני יכול לעשות את זה; רוצה להיות הכי טוב ולממש את הפוטנציאל שבי; הרכיבה בשבילי זו דרך חיים או דרך לברוח מהם (מהבית, מהעבודה ); זה עוזר לי להתחבר לגוף שלי ולעצמי. ואתם מוזמנים להוסיף לרשימה זו מגוון סיבות נוספות מניסיונכם האישי.
כאשר המניע לעיסוק בספורט או כול פעילות אחרת נובע ממקום: אני כעט לא מרגיש(ה) טוב עם עצמי והפעילות הספורט תגרום לי להרגיש אחרת, או כי, אני חושש מההשלכות של מצבי. או, רק אם אראה כך (שרירי), או, אהיה כך (10 ק"ג פחות) ארגיש טוב, יש כאן בעיה. רגע! האם את(ה) לא יכול(ה) להרגיש טוב עם עצמך בלי הריצה? איך שאת(ה)?
פעילות ספורט נהפכה כאמצעי להרגשה טובה ולא כביטוי להרגשה טובה. נכון, לא מעט, ואין פסול בכך, מגיעים לספורט מתוך מקום כזה. אך אם אנו ממשיכים לעסוק בספורט מתוך מניעים אלו, בסופם לגרום לנו למתח ותסכול.
זו בדיוק הסיבה מדוע כול הדיאטות נועדו לכישלון. מרבית האנשים המחליטים לעשות דיאטה אינם עושים זאת כי הם מרגישים טוב או דוגלים בתזונה בריאה, אלא כי הם לא מרגישים לא טוב, ולכן, מרגישים הכרח לדבוק במשימה. כשהעשייה אינה מביאה את התוצאות-הרגשה טובה, אנו מוצאים עצמנו נאלצים לעשות יותר- רצים יתר (אולטרה מרתון), משנים דיאטות, עוד חוגים. העשייה, הפעילות, אינה מקור להנאה, כי אם השלכותיה. ככה זה כשפועלים מתוך תפישה: המטרה מקדשת את האמצעים, ולא, הדרך היא המטרה. שבריאות וכושר גופני הם דרך חיים.
ניתן לראות את התסכול של התנהלות זאת פורץ, במלוא עוצמתו, בזמן פציעות. כשאנו פצועים ואיננו יכולים להתאמן, לפתע, כול הרגשות שאנו מנסים להדחיק בעזרת פעילות הספורט צפים אל ההכרה. אם תשאלו עצמכם מה יקרה אם כתוצאה מפציעה גופנית לא תוכלו יותר להתאמן, לפתע תתוודעו אל כול אותם מניעים, מתסכלים, שהניעו אתכם להתחיל בפעילות הגופנית מלכתחילה.
אז כיצד משנים דפוס התנהלותי זה? כיצד מחזירים את ההנאה לפעילות הגופנית? נסו פחות להתמקד בכמה קלוריות שרפתם, כמה ק"ג השלתם, כמה ק"מ או באיזה מהירות רצתם, והביאו את המיקוד אל ההנאה שבפעילות. נסו לסגל את התפישה: אני לא חייב(ת) לרוץ כדי להרגיש טוב עם עצמי, אני מרגיש(ה) והריצה היא ביטוי של ההרגשה הזו. ביום שאינכם מרגישים טוב פשוט אל תצאו לפעילות גופנית. אט אט המוח ישתחרר מההקשר: תסכול = פעילות גופנית.

כשאנו פועלים מתוך התנגדות למצבנו, המצב שולט בנו, וזה מתסכל. אורח חיים בריא זו בחירה, אך בחירה מתאפשרת רק ממקום שבו אנו מקבלים את מה שיש ובכלל זה גם את מצבנו. כשאני מקבל אין זה אומר שאני גם מסכים ושאינני פועל לשינוי. אך שינוי שבא ממקום של קבלה מרגיש אחרת בגוף- רוגע והנאה.
רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאים
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפופולאריות של רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאי הצמרת בעולם ובקרב ספורטאים בכלל. מלך הטור בעשור האחרון לאנס אמסטרונג אף העיד על כך בספרו "כול שנייה קובעת: ""…הקבוצה לא כללה רק את הרוכבים, היו גם המכונאים, המעסים, הטבחים, המנהלים והרופאים. מעל כולם , האדם החשוב ביותר בקבוצה שלנו היה ככל הנראה הכירופרקט…". "..האדם שחיבר אותנו מחדש את גופינו המרוסקים היה הכירופרקט שלנו, ג'ף ספנסר…" לאנס אמסטרונג – מתוך ספרו – "כל שנייה קובעת" (עמוד 173).
הכירופרקטיקה אינה משרתת את הספורטאים בטיפול ושיקום פציעות ספורט בלבד, אלא, בנוסף וחשוב יותר, הטיפול הכירופרקטי מאפשר לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות ובכך עוזר למצות את הפוטנציאל שבו Peak Performance.
טיפול מהפכני בכירופרקטיקה שפותח לאחרונה מאפשר את שחרור המתח ממערכת העצבית
טיפול בשיטת NETWORK SPINAL ANALYSIS NSA – מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר. הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה.
שיפור בכאבים ובתפקוד
המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר והלחץ מהדיסק (פריצה) משתחרר. היציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי האימונים. המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: כך גם הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר. בכך גופנו מתאושש מהר יותר מה שמבטיח את השיפור בכושר הגופני.
זכרו! המתח אינו בשריר, אלא במערכת העצבית! כשהגוף לא רץ נכון ,זה מכיוון שמערכת העצבית סיגלה דפוס זה.
הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ופציעות ספורט
B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ
M.Sc תואר שני ביומכניקה של הספורט
נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)