להתאמן מתוך מודעות גופנית

פעילות גופנית ומודעות גופנית

 

כשאנו יוצאים לרכב על אופניים או לרוץ, אנו נראים כאילו יצאנו מחדר מיון, מחוברים למד דופק, מד קלוריות, מד ריצה, מד גובה ואפילו ג’י.פי.אס, שחלילה לא נלך לאיבוד. עזרים אלה אכן מייעלים את האימונים ושומרים אותנו "בתלם" של תוכנית האימונים, אבל כתוצאה מכך, אנו יותר ערניים לשעונים ולמחוגים ופחות לכל התהליכים המתרחשים בגופנו. תהליך זה פוגע ומחליש את יכולתנו להיות מודעים לגופנו.

כמה קילומטרים רצתי? כמה קלוריות שרפתי? מה הדופק שלי? כמה קילוגרמים ירדתי? התשובות לשאלות אלה הן האמצעים שדרכם אנו מעריכים את עוצמת הפעילות הגופנית ואת רמת ההשתפרות שלנו המרחשת באימונים.
אולם כל אלה הם אמצעים. הם אמנם חשובים במידה מסוימת, אבל גורעים מאיתנו את הדבר האמיתי והוא – הגברת המודעות הגופנית.

מודעות גופנית היא מצב שבו אנו ערים, מודעים, מבינים ופועלים בהתאם לרחשי גופנו.

 

מודעות גופנית היא לא מצב מחשבתי. להיפך, מחשבה פוגעת ביכולתנו לחוש את גופנו. כולנו ניחנים ביכולת זו. היכולת "לדעת" שאתה רעב, צמא, או לחוש כאב – הן תחושות השרדותיות, בסיסיות.

היכולת לחוש את עומק הנשימות, את קצב פעימות הלב, את פעילות השרירים, דורשת הקשבה חדה יותר. היכולת לחוש שגופך לא מתפקד כשורה, שהשרירים תפוסים ולא פועלים כראוי, זה להיות מודע לגופך. מודעות לגופך זה הברומטר, המצפן המדויק, המאפשר לך להיות קשוב לגופך. בימים שבהם גופך משדר "לך לנוח", אז עשה כך. אם אתה חש בכאב, זה סימן לכך שגופך מאותת לך על בעיה. הימנע מלרוץ למשככי הכאבים, כי בכך אתה מתעלם מהמסרים מגופך ומעצים את הנתק.

 

למה נפצעים

ככל שנפתח את המודעות הגופנית, כך בריאותנו תשתפר. מחקרים בתחום הנירולוגיה המתקדמת מצביעים על כך שהבסיס למרבית המחלות והפציעות הם תוצאה של חוסר מודעות גופנית.

וההיפך, אנשים בעלי מודעות גופנית גבוהה ניחנים ביכולת להיות ערניים לכל תהליך המתפתח בגופם ובכך לבצע את השינויים המתבקשים: שינוי באורח החיים, בתוכנית האימונים ובתזונה. וכל זה על מנת לעצור את התהליכים מלהתפתח לפציעה או מחלה.

כשהפציעה מתרחשת, לרוב אנו מופתעים. איך זה קרה לי? איך לא הרגשתי? פציעה היא לרוב תוצאה של תהליכים שחיקיתים מצטברים. נפצעת? אז כנראה שהיית רדום בשמירה. לא מעט ספורטאים מתבייתים יותר על התוצאה, יותר דקדקנים בכל הקשור לתוכנית האימונים ופחות לגופם, ולפעמים אפילו על חשבון הגוף.

 

דופק הלב, אמצעי שמרבית הספורטאים נעזרים בו כדי לעקוב אחר כושרם הגופני ואמצעי בקרה לעצימות האימון, מושפע הרבה יותר ממצבנו הרגשי והנפשי, מאשר מכל מאמץ פיסי. כולנו מכירים את ההרגשה לפני מבחן, ראיון עבודה, או כל אירוע מרגש, כיצד ללא כל מאמץ פיזי הדופק מרקיע.

שהרי הלב הוא הרבה יותר ממשאבה.

לכן אם היה לך יום קשה בבית, בעבודה, בלימודים, או בזוגיות, ואתה יוצא לפעילות גופנית ומד הדופק מראה ערכים גבוהים, תהיה פשוט מודע לכך שהלב גם מושפע מאירועים אחרים.

אל תהפוך את גופך למכונה, לרובוט. אנחנו רצים, רוכבים, שוחים כדי ל"הרגיש" הנאה, להרגיש את הגוף.

 

ערניים לרחשי הגוף

פעילות גופנית היא אמצעי מצוין שדרכה אנו יכולים לשפר את רמת המודעות הגופנית. אבל הדבר דורש מאיתנו להיות ערניים לרחשי הגוף. היו קשובים יותר לרחשי הגוף והיו פחות נוקשים עם תוכנית האימונים ומדי הדופק. תוכנית האימונים חשובה, אבל היא צריכה להוות מסגרת.

התובנות המרתקות ביותר המתרחשות כיום בעולם הרפואה החדשה, מצביעות על כך שבעצם גופך הוא ביטוי של מצב התודעה שלך. ככל שנשפר את המודעות לגופנו נוכל יותר להביא אותו לפוטנציאל הטמון בו.

 

רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאים

בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפופולאריות של רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאי הצמרת בעולם ובקרב ספורטאים בכלל. מלך הטור בעשור האחרון לאנס אמסטרונג אף העיד על כך בספרו "כול שנייה קובעת: ""…הקבוצה לא כללה רק את הרוכבים, היו גם המכונאים, המעסים, הטבחים, המנהלים והרופאים. מעל כולם , האדם החשוב ביותר בקבוצה שלנו היה ככל הנראה הכירופרקט…". "..האדם שחיבר אותנו מחדש את גופינו המרוסקים היה הכירופרקט שלנו, ג'ף ספנסר…" לאנס אמסטרונג – מתוך ספרו – "כל שנייה קובעת" (עמוד 173).

הכירופרקטיקה אינה משרתת את הספורטאים בטיפול ושיקום פציעות ספורט בלבד, אלא, בנוסף וחשוב יותר, הטיפול הכירופרקטי מאפשר לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות ובכך עוזר למצות את הפוטנציאל שבו Peak Performance.

טיפול מהפכני בכירופרקטיקה שפותח לאחרונה מאפשר את שחרור המתח ממערכת העצבית

טיפול בשיטת NETWORK SPINAL ANALYSIS NSA –  מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר. הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה.

שיפור בכאבים ובתפקוד

המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר והלחץ מהדיסק (פריצה) משתחרר. היציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי האימונים. המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: כך גם הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר.

בכך גופנו מתאושש מהר יותר מה שמבטיח את השיפור בכושר הגופני.

זכרו! המתח אינו בשריר, אלא במערכת העצבית! כשהגוף לא רץ נכון ,זה מכיוון שמערכת העצבית סיגלה דפוס זה.

הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ופציעות ספורט

B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ

M.Sc  תואר שני ביומכניקה של הספורט

נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)

By | 2016-01-28T12:16:29+00:00 ינואר 28th, 2016|היבטים פסיכולוגיים בפעילות גופנית|0 Comments