האינטרנט פרץ את חומות המידע הרפואי, שהיו עד כה חסויים והיו נחלת מטי מעט, ואפשר נגישות וזמינות לכל חפץ. בלחיצת אצבע אנו נחשפים למאגרים עצומים של מידע אודות כל בעיה רפואית, פציעה, מחלה, שיטות טיפול תרופות ותופעות לוואי. מעבר לכך, ישנם גם אין ספור של פורומים, ששם הקהל הרחב מוזמן לשתף ולספר על חוויותיו וניסיונו האישי. כשמדובר ברפואת ספורט ובעיקר במדינתנו הקטנטנה, כל ספורטאי מחשיב עצמו למומחה ומוכן ללא תמורה לתת עצה לכל דורש. אך עם כל הקדמה שאינטרנט יצר בנוגע לתקשורת בכלל ולמידע רפואי בפרט נוצרו לא מעט בעיות. כיצד נדע להבחין באמינות ומהימנות התכנים? האם הכותב הינו סמכות מקצועית? ועל מי לסמוך? אכן ידע הוא כוח, אך ידע ללא חוכמה ובידיים הלא נכונות, יכול להיות גם מסוכן. מידע יתר אף עלול ליצור בלבול בכל הנוגע לקבלת החלטות רפואיות.
יותר ויותר ספורטאים נעזרים כיום באינטרנט כדי להשיג מידע אודות מצבם הבריאותי או בנוגע לפציעות ספורט ושיקום ואף לקבל החלטות בנוגע לשיטות טיפול ואף כשמדובר במצבים קריטיים. מספיק רק להקליד שם של מחלה או פציעה בגוגל ואנציקלופדיה שלמה של מידע נפרשת מול עינינו. כיום, מטופלים רבים מגיעים לפגישתם עם הרופא מצוידים במידע העדכני ביותר אודות פציעתם. לא פעם זה מותיר את הרופא פעור פה ויש כאלה הרואים זאת כעלבון ואף אינם מוכנים להתייחס למידע זה. מחקרים אף מעידים על כך שמטופלים חוששים להציג מידע מהאינטרנט מחשש לתגובת הרופא. אם כך התגובה אל תחששו לקבל חוות דעת נוספת. אכן, בעקבות מהפיכת המידע מעמדו של הרופא השתנה וכיום נדרש לתת קונטקסט, הקשר, בין המצב הקליני למידע. כי אכן כל המידע זמין ונגיש, אך מה מכל זה רלוונטי לגבי בעייתך. מידע יתר יכול בקלות להוביל לבעיה המכונה אבחון-יתר OVER DIAGNISING, שהיא בעיה בפני עצמה.
טיפול בדלקת, טיפול בפציעות כאב כף רגל, טיפול בכאבי ברך ברכיים, טיפול בכאב ירך, טיפול בכאב אגן,
טיפול בכאבי גב, טיפול בפריצת דיסק, טיפול בדורבן, מדרסים אורטופדיים, טיפול בפציעות ספורט
כיום ישנה מלחמה גלויה וסמויה בין אתרי האינטרנט הרבים וגורמים בעלי הון ושליטה המנסים להשתלט על מאגרי ותעבורת המידע. מחקרים מראים ש-8 מתוך 10 הגולשים באינטרנט מחפשים מידע אודות בעיה רפואית וזה כולל גם את אוכלוסיית הספורטאים הגדלה ואיתה הביקוש העצום למידע אודות פציעות ספורט. כל אתר מנסה לגייס את תמיכתם של גופים ציבוריים
ואנשי מקצוע ברי סמכה ולקבל את החותמת "המקצועית" או "המדעית". גם אם המידע הושג מאתרים שלכאורה מיצגים גופים ציבוריים וממשלתיים כמו אתרים בעלי סיומת : GOV. (אתר ממשלתי) או .EDU (אוניברסיטה, גוף מחקרי) או .ORG (ארגון ללא מטרות רווח) אין זה אומר שגופים אלו אינם בעלי אינטרס או אג'נדה. גם אם לכאורה המידע המפורסם הינו מדעי אין זה אומר שהוא נקי מכל רבב.
אז כיצד אני עושה סדר ולא טובע בים המידע:
האם האתר מנסה למכור –טיפול, תרופה, תוספים, מוצרים וכו או להעביר מידע נטו. בדוק מה מטרת האתר. מי מממן או מפרסם באתר, על סמך זה תוכל לדעת אילו גופים ואינטרסים פועלים ברקע. האם המידע עדכני וכל כמה זמן מתעדכן. מידע רפואי מתחדש לעיתים דחופות ביותר ויש צורך בבדיקת תאריך המידע. האם אתה מצליח להצליב את המידע ממספר אתרים שונים ומגיע למסקנות זהות? האם יש אפשרות ליצור התקשרות, לשאול ולקבל מענה ומי עונה? האם יש לינקים, קישורים לאתרים אחרים עובדה שלוב מצביע על מהימנות האתר. האם האתר מבטיח ניסים ונפלאות? התרחק מאתרים אלו! נסה להגיע למקור של המידע. לא פעם אתרים מפרסמים או מצטטים חלקי מידע כדי להבליט את יתרונותיהם אך מסתירים חלקי מידע העלולים לסותר גישתם.
כיום, מוקדים די פופולאריים לשיתוף במידע וחוויות אישיות בכל הנוגע לפציעות ספורט ושיטות טיפול הינ
ו הפורומים והטוקבקים למיניהם. לכאורה גם בפורמים המידע אמור להיות אמין כי הוא מגיע ישירות מהשטח. זה מסוכן ואף גובל ברשלנות לאבחן את עצמך וליישם דרכי טיפול דרך פורומים אלו. לא פעם גופים וחברות בעלי אינטרסים "שותלים" אנשים בשכר כדי להגיב על מאמר או כתבה וזאת כדי להבטיח את האג'נדה שלהם. לכן, נסה לעמוד על אופי התגובה, האם היא בעלת טון חריף, חד צדדי השולל כל אופציה אחרת דבר שלרוב מעיד על תגובה בעלת אינטרס. 
בפורומים לרפואת ספורט לא מסתפקים רק בעצות בפציעות ספורט, אלה יש גם תזונאים, מאמנים, פסיכולוגים ומה לא. אנשים טובים מנסים לתת עצה ובארצנו הקטנה כל אחד מומחה, לעצמו, ורק כך. כמנהל פורום ברפואת ספורט באחד מאתרי הרפואה המובילים לא פעם אני נשאל שאלות שלהן אני נדרש להיות רופא-מאבחן-מטפל-מאמן וזאת באופן וירטואלי. פציעה אינה וירטואלית וכך גם אתה. כדי לקבל תגובה מקצועית יש צורך בהתייחסות מקצועית.
כשאנו חוקרים ומנסים להבין את בעיותינו הרפואיות זה מעיד על נקיטת אחריות. מחקרים מצביעים שאנשים המגלים עניין בבעיותיהם הרפואיות משתפרים מהר יותר מאלו שטומנים ראשם בחול. אך ידע אין פירושו חוכמה. חוכמה באה עם הניסיון ומחלה או פציעה זה האירוע הכי אישי שרק יכול להיות וכל אחד חווה זאת באופן שונה לחלוטין. חיטוט יתר במידע אודות הבעיה עלול גם לחשוף אותנו למידע שאין בו כל תועלת להחלמתנו, כמו הפרוגנוזה – התפתחות המחלה והסימפטומים הצפויים. מידע שכזה עלול לנטוע בנו חשש מהצפוי ולנבואה המגשימה עצמה.
רפואה ובעיקר רפואת ספורט זה לא ממש מדע אלה יותר אומנות. פעם אלו היו זקני השבט, ההורים, המרפאים והמאמנים שהיו עוזרים לנו להבין את המשמעות למה שאנו חווים וכיום זה האינטרנט. כתוצאה אינטרנט הינו כלי וכמו בכל כלי יש שימוש נבון ויש בו שימוש שאף יכול להיות הרסני. לרוב אנו מנסים להסתכל על פציעה כאירוע בודד שלא קשור לתכנית אימונים, לתזונה, לציוד (הנעלה כיוון אופניים) ולמצבנו הרגשי-מנטאלי. וודא שיש גורם מקצועי, מהימן ופתוח, המכיר אותך לאורך זמן את יכולתך להתמודד עם פציעות שאליו תמיד תוכל לפנות כדי לעשות סדר ולקבל את ההחלטה הרפואית הנבונה.
רפואת הכירופרקטיקה
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפופולאריות של רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאי הצמרת בעולם ובקרב ספורטאים בכלל. מלך הטור בעשור האחרון לאנס אמסטרונג אף העיד על כך בספרו "כול שנייה קובעת: ""…הקבוצה לא כללה רק את הרוכבים, היו גם המכונאים, המעסים, הטבחים, המנהלים והרופאים. מעל כולם , האדם החשוב ביותר בקבוצה שלנו היה ככל הנראה הכירופרקט…". "..האדם שחיבר אותנו מחדש את גופינו המרוסקים היה הכירופרקט שלנו, ג'ף ספנסר…" לאנס אמסטרונג – מתוך ספרו – "כל שנייה קובעת" (עמוד 173).
הכירופרקטיקה אינה משרתת את הספורטאים בטיפול ושיקום פציעות ספורט בלבד. אלא בנוסף וחשוב יותר, הטיפול הכירופרקטי מאפשר לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות ובכך עוזר למצות את הפוטנציאל שבו Peak Performance. הטיפול הכירופרקטי דומה לכיוון האופניים ומבטיח את תקינותו התפקודי של מערכת השריר-שלד ומערכת העצבים המפעילה אותה.
זכרו! המתח אינו בשריר, אלא במערכת העצבית! כשהגוף לא רץ נכון ,זה מכיוון שמערכת העצבית סיגלה דפוס זה.
הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ופציעות ספורט
B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ
M.Sc תואר שני ביומכניקה של הספורט
נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)