אחת השאלות החשובות שכול אחד ואחת מאיתנו צריכים לתת עליהם את הדעת היא: מי או מה מחלים את גופנו? או יותר נכון, עדכמה אנו סומכים על יכולתו של גופנו להחלים? התשובה לשאלה זו תכתיב לא רק את תפיסת הבריאות שלנו ויכולתנו להתמודד עם "מחלות" אלא גם להתמודד עם המשברים שהחיים מזמנים לנו. בפציעות קלות, כמו חתך שטחי קיים בנו הביטחון שהגוף יכול לרפא את הפצע, אך כשמחושים קשים יותר מתפתחים ובעיקר כשאין אנו מבינים את הסיבות לכך אנו, משום מה, מפסיקים לסמוך על גופנו ופונים לקבלת עזרה.
גופנו הינו יצור בריאה בעל אינטליגנציה ברמות הגבוהות ביותר. זאת אומרת שמעבר לתובנתו ליצור חיים קיימות בו התובנות והיכולות לשמרם ולרפאם INNATE INTELLIGENCE. החוכמה שיצרה את גופנו היא החוכמה שתרפאו. לשם כך גופנו מצויד במערכות ריפוי והחלמה כשמערכת החיסון מהווה מרכיב חשוב בה.
בגופנו לא! קיימות מערכות היוצרות מחלה או ה"תוקפות את עצמו". כול סימפטום, הינו תגובת הגוף בניסיונו להתמודד ולרפא את עצמו. רק הגוף מרפא עצמו! ורק בגופנו קיימים האמצעים לריפויו! כול שמדע הרפואה חוקר ולומד הוא : כיצד הגוף עושה את מה שהוא עושה.
אז היכן בדיוק אבדה האמונה או יותר נכון ה"ידיעה" והביטחון בכך שגופנו אינו מסוגל להבריא. כול זה החל בילדותנו. כתינוקות ולאחר מכן כילדים, כשחום גופנו עלה, כך הגוף מחלים, והסבל היה ניכר, כי ככה זה כשהגוף מתמודד עם מזהמים. ההורים ניסו להקל עימנו ובדרכם והבנתם, הם השיקו אותנו באיזה סירופ או כדור.
מכך, מה למדנו, ראשית, שכשאנו מעלים חום משהו לא כשורה בגופנו ושנית, שכדי להחלים אנו זקוקים למשהו חיצוני. כך חונכנו וגדלנו וכך עוצבה תפישתנו לגבי בריאותנו- בכול פעם שאנו נאלצים להתמודד עם התגובות הלא נעימות בשל תהליכי הריפוי אנו כבר לא בוטחים ביכולת הגוף להחלים.
האם משתמע מכך שבמחלה אין צורך בעזרה חיצונית ויש לאפשר לגוף לעשות את מה שהוא עושה בצורה הטובה ביותר- להחלים. אין רופא או מטפל המרפא כמו שאין תרופה או צמחים המרפאים. אמר פעם רופא-פילוסוף ידוע: "הרופאים משתעשעים עם הגוף כאשר רק הגוף מרפא עצמו", או במילים אחרות: "הרופא חובש את הפצע כאשר אלוהים מרפא את הפצע!"
כול שטיפול כזה או אחר מסוגל להציע זה לאפשר את התנאים להחלמת הגוף. כשיש פצע הרופא חובש את הפצע כדי למנוע את זיהומו, אך רק הגוף מגליד ומרפא את הפצע. כשיש שבר הרופא מגבס את השבר כדי למנוע את עיוותו של העצם אך רק הגוף מאחה את השבר. כשמטפל רושם לנו צמחי "מרפא" כול שצמחים אלו מאפשרים הם יצירת תנאים והרכיבים להם דרוש הגוף לריפויו. ניתוחים אכן לפעמים יכולים להציל חיים אך הם אינם מרפאים, וזאת אמר המנתח הראשי של ארה"ב: " כשניתחתי קניתי לגוף את הזמן להחלים ולמטופל את הזמן הנדרש לעשות את השינויים באורח החיים".
תפקיד הרופא-המטפל האמון על חינוך לבריאות אמור להסביר ולקשור את הסימפטומים לאורח חיינו. כשלחץ הדם עולה זו הדרך שבה הגוף מנסה להזרים את החמצן דרך העורקים הסתומים. אם אנו אוכלים תזונה המזיקה לבריאות הגוף וכתוצאה הכולסטרול עולה זה תפקידו של הרופא ליצור את ההקשר ולהסביר את תגובת הגוף, עלייה בכולסטרול, כדי שבעתיד לא נחזור על אותה טעות.
הרי כשאנו הולכים לרופא כול מה שאנו באמת רוצים הוא לקבל הסבר מה כאן קורה?! ולמה הגוף מתנהג כך? ההסבר כשלעצמו מיידית יוצר תחושה של רוגע. זה מעולם לא היה תפקידו של הרופא לרפא.
ביסודה של רפואת הכירופרקטיקה שפותחה על ידי ד"ר דוד פאלמר לפני יותר ממאה שנים, ההנחה שגופנו מחלים מעצמו ואת עצמו. אינטליגנציה, "זרם החיים", זורמת ומתנהלת מתוך מערכת העצבים. כאשר קיימים לחצים על חוט השדרה המונעים את הזרימה והתקשורת העצבית משתבשת יכולת הגוף למלא את ייעודו- ריפוי והחלמה, ואז אנו "חולים".
ביסודו הטיפול הכירופרקטי נועד לשחרר את הלחץ העצבי וזאת כדי להסדיר את הזרימה העצבית ולאפשר לגוף את ריפויו. על אף שבחברה התפישה כאילו ד"ר לכירופרקטיקה מטפל בכאבי גב במקור אין זה כך כלל וכלל. בכך הטיפול הכירופרקטי אינו מתיימר לרפא אלא ליצור את התנאים לריפויו.
תפישה זו, שהגוף מרפא את עצמו, יש להקנות ולהשריש בעיקר לילדים. מערכת החינוך חייבת לכלול תכנים המעמיקים תפישה זו. כי כאשר אנו סומכים על גופנו להחלים ולהירפא אנו גם יכולים לסמוך על עצמנו ויכולתנו להתמודד עם כול משבר שהחיים מזמנים לנו. כשם שגופנו מצויד בכול האמצעים הדרושים להחלמה כך גם בנו קיימים כול המשאבים למימושנו בחיים.
טיפול מהפכני בכירופרקטיקה שפותח לאחרונה מאפשר שחרור מתח מחוט השדרה .
טיפול בשיטת NETWORK SPINAL ANALYSIS NSA – מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר. הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה.
שיפור בכאבים
המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר והלחץ מהדיסק משתחרר. היציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי היומיום. המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: כך גם הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר.
ירידה במתח 
המתח הרגשי\נפשי נרגע, משתפרת היכולת להתמודד עם מצבי חרדה, עצבנות, דיכאון, עייפות קשיי שינה וכו. הגוף מפתח דפוסים עצביים המאפשרים לזהות ולשחרר מתח שנאגר בגוף ומשכלל את יכולת הריפוי העצמית. גמישות חוט השדרה תאפשר לך גמישות בחיים.
הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ופציעות ספורט
B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ
M.Sc תואר שני ביומכניקה של הספורט
נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)