לרוץ ולהתאמן עם מד-דופק?

הקשב ל"דופק" ולא למד דופק

 

הקדמה הטכנולוגית לא פסחה על עולם הספורט וכל יום אנו מתבשרים על איזה גאג’ט חדש המודד ומעביר לנו נתונים on line  על מצב הגוף ושאר נתונים אחרים בזמן האימון. כשאנו יוצאים לרכב או לרוץ אנו נראים כאילו יצאנו מחדר מיון, מחוברים למד דופק, מד קלוריות, מד ריצה, מד גובה ו- gprs, שלא נלך לאיבוד.

 

עזרים אלו אכן מיעלים את האימונים ושומרים אותנו "בתלם" תוכנית האימונים.  אך כתוצאה מכך, אנו יותר ערניים לשעונים ולמחוגים ופחות לכל התהליכים המתרחשים בגופנו. תהליך זה פוגם בעוצמת האימונים ומחליש את יכולתנו להיות מודעים לגופנו. ירידה ברמת המודעות לגופנו עלולה ליצור תהליך של נתק בגופנו, שבו תהליכים מתרחשים ואנו לא חשים בהם. כעוסקים בפעילות גופנית, זה נראה לנו מובן מאליו שספורטאים ניחנים במודעות גופנית, אך ניסיוני מראה שמרבית הספורטאים מנותקים מגופם לא פחות ולפעמים אף יותר מאלה שכלל לא עוסקים בפעילות. 

 

כמה ק"מ רצתי? כמה קלוריות שרפתי? מה הדופק שלי? כמה ק"ג ירדתי? הינם אמצעים שדרכם אנו מעריכים את עוצמת הפעילות הגופנית ואת רמת ההשתפרות המרחשת באימונים. אך כל אלה הנם אמצעים, החשובים במידה מסוימת, אך הגורעים מאתנו את הדבר האמתי והוא – הגברת המודעות הגופנית. מודעות גופנית הינה מצב שבו אנו ערים, מודעים, מבינים ופועלים בהתאם לרחשי גופנו.

 

מודעות גופנית  זה לא מצב מחשבתי, נהפכו, מחשבה פוגעת ביכולתנו לחוש את גופנו. כולנו ניחנים ביכולת זו, היכולת ל"דעת" שאתה רעב, צמא, לחוש כאב, אלו תחושות- השרדותיות, בסיסיות. היכולת לחוש את עומק הנשימות, את קצב פעימות הלב, את פעילות השרירים דורש הקשבה חדה יותר.

 

היכולת לחוש שגופך לא מתפקד כשורה, שהשרירים תפוסים ולא פועלים כראוי, זה להיות מודע לגופך. מודעות לגופך זה הברומטר, המצפן המדויק, המאפשר לך להיות קשוב לגופך. בימים שבהם גופך משדר לך לנוח, אז עשה כך. אם אתה חש בכאב, זה סימן לכך שגופך מאותת לך על בעיה, המנע מלרוץ למשככי הכאבים כי בכך אתה מתעלם מהמסרים מגופך ומעצים את הנתק. מחקרים מראים שעוצמת ואפקטיביות האימון נפגעת כשאנשים, לדוגמה, שומעים מוזיקה תוך כדי פעילות גופנית. כשאיננו מודעים לגוף עוצמת האימון נפגעת.

 

  ככל שנפתח את המודעות הגופנית כך בריאותנו תשתפר. מחקרים בתחום הנירולוגיה המתקדמת מצביעים על כך שהבסיס למרבית המחלות והפציעות הנם כתוצאה של חוסר מודעות גופנית. וההיפך, אנשים בעלי מודעות גופנית גבוהה ניחנים  ביכולת להיות ערניים לכל תהליך המתפתח בגופם ובכך לבצע  את השינויים המתבקשים – שינוי באורח החיים, בתוכנית האימונים ובתזונה, על מנת לעצור את התהליכים מלהתפתח לפציעה או מחלה.

 

כשהפציעה מתרחשת, לרוב אנו מופתעים, איך זה קרה לי? איך לא הרגשתי? ואם פציעה הינה לרוב כתוצאה מתהליכים שחיקתיים מצטברים, אז כנראה שהיית רדום בשמירה. לא מעט ספורטאים יותר מתבייתים על התוצאה, יותר דקדקנים בכל הקשור לתוכנית האימונים ופחות לגופם ולפעמים, אפילו על חשבון הגוף. 

 

דופק הלב אינו רק מושפע ממאמצים פיזיים, אלא בנוסף מושפע ממצבנו הרגשי\נפשי. כולנו מכירים את ההרגשה לפני מבחן, ראיון עבודה או כל אירוע מרגש כיצד ללא כל מאמץ פיזי הדופק מרקיע. בניסוי שנעשה על מנצח האופרה של ברלין, נתבקש המאסטרו לרוץ על מסילה ולהגיע למאמץ מקסימאלי. במהלך הבדיקה כל הפרמטרים של מאמץ גופני תועדו.

 

לאחר מכן, נתבקש המאסטרו לעמוד ולנצח את האופרה האהובה עליו וגם פה כל הפרמטרים של מאמץ גופני תועדו. ברגעי השיא של האופרה הדופק וכל הפרמטרים הנוספים שמדדו את המאמץ הגופני עלו בהרבה לעומת המאמץ בזמן ריצה במאמץ מקסימאלי, והמאסטרו רק הפעיל את ידיו. הלב הוא הרבה יותר ממשאבה.

 

אם אתה מתאמן לפי מד דופק, מצוין, המשך כך, אך השתמש בזה בעיקר לאימונים הקשים, אינטרוולים, רכיבות טמפו. באימונים הקלים התאמן להקשיב לגופך, רוץ\רכב עם המד דופק ונסה לנחש את הדופק שלך. לאט לאט תוכל לדעת, ל"הרגיש", את הדופק מבלי להסתכל על השעון.

 

עשה לך מנהג לפחות פעמיים בשבוע, באימונים הקלים, צא לאימון מבלי כל שעון ומכשיר, ללא לחץ, ופשוט תהנה מהאימון. שים לב לגופך, כיצד הרגליים נעות, מה מצב הידיים ועמוד השדרה, כיצד אתה נושם, במה אתה מרוכז. לדוגמה, ברגע שתתחיל  לשים לב לנשימתך תגלה דבר מעניין, נשימתך תהיה יותר איטית, עמוקה ובכך גם יעילה יותר.

 

מאמנים, השתדלו להימנע משמוש במד דופק עם ילדים וספורטאים צעירים. ילדים פועלים מתוך משחק ושימוש במד דופק יכול לפגוע בחדוות הפעילות. מה גם שילדים מאוד קיצוניים ברגשות שלהם ומביעים אותם, ומד הדופק יכול לבטא את סערת רגשותיהם.  מחקרים מצביעים על כך שאימונים עם מד דופק גורעים מספורטאים את היכולת לממש את הפוטנציאל שלהם 

פעילות גופנית הינה אמצעי מצוין שדרכה אנו יכולים לשפר את רמת המודעות הגופנית, אך זה דורש מאתנו להיות ערניים לרחשי הגוף. היו קשובים יותר לרחשי הגוף והיו פחות נוקשים עם תוכנית האימונים ומדי הדופק.  תוכנית האימונים חשובה, אך היא צריכה להוות מסגרת. אפשר לקצב הפנימי שלך, לפעימות הלב שלך להנחות אותך.  התובנות המרתקות ביותר המתרחשות כיום  בעולם הרפואה החדשה מצביעות על כך שבעצם גופך הינו ביטוי של מצב התודעה שלך, וככל שנשפר את המודעות לגופנו נוכל להביא אותו  לפוטנציאל הטמון בו.

 

רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאים

בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפופולאריות של רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאי הצמרת בעולם ובקרב ספורטאים בכלל. מלך הטור בעשור האחרון לאנס אמסטרונג אף העיד על כך בספרו "כול שנייה קובעת: ""…הקבוצה לא כללה רק את הרוכבים, היו גם המכונאים, המעסים, הטבחים, המנהלים והרופאים. מעל כולם , האדם החשוב ביותר בקבוצה שלנו היה ככל הנראה הכירופרקט…". "..האדם שחיבר אותנו מחדש את גופינו המרוסקים היה הכירופרקט שלנו, ג'ף ספנסר…" לאנס אמסטרונג – מתוך ספרו – "כל שנייה קובעת" (עמוד 173).

הכירופרקטיקה אינה משרתת את הספורטאים בטיפול ושיקום פציעות ספורט בלבד, אלא, בנוסף וחשוב יותר, הטיפול הכירופרקטי מאפשר לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות ובכך עוזר למצות את הפוטנציאל שבו Peak Performance.

טיפול מהפכני בכירופרקטיקה שפותח לאחרונה מאפשר את שחרור המתח ממערכת העצבית

טיפול בשיטת NETWORK SPINAL ANALYSIS NSA –  מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר. הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה.

שיפור בכאבים ובתפקוד

המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר והלחץ מהדיסק (פריצה) משתחרר. היציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי האימונים. המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: כך גם הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר.

בכך גופנו מתאושש מהר יותר מה שמבטיח את השיפור בכושר הגופני.

זכרו! המתח אינו בשריר, אלא במערכת העצבית! כשהגוף לא רץ נכון ,זה מכיוון שמערכת העצבית סיגלה דפוס זה.

הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ופציעות ספורט

B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ

M.Sc  תואר שני ביומכניקה של הספורט

נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)

By | 2016-01-28T12:09:19+00:00 ינואר 28th, 2016|היבטים פסיכולוגיים בפעילות גופנית|0 Comments