ספורט ומדיטציה – שיפור ביצועי ספורט
בעשורים האחרונים אנו עדים לתנופה אדירה בתהליך ההתמזגות בין מזרח למערב ואחת התרומות החשובות של תרבות המזרח היא המדיטציה. עד היום הצטברו מאות מחקרים המתעדים את יתרונותיה של המדיטציה בשיפור הבריאות הן בהיבט הפיזי והן בהיבט הנפשי.
ספורטאי צמרת רבים אף הם נעזרים במדיטציה ככלי לשיפור היכולות המנטאליות, מיקוד והרפיה ומעידים על שיפור בביצועים. מרביתם של טכניקות וגישות המדיטציה השונות נועדו להעמיק את המודעות ולהתחבר אל ה"אני המתבונן". מקום זה הוא מקום של חופש וממקום זה מתאפשרת היכולת להביא את גופנו למיצוי הפוטנציאל והתחברות אל התובנות והיכולות האינטואיטיביות.
בעולם קיימות עשרות ואולי אף מאות טכניקות וגישות למדיטציה. מרבית טכניקות המדיטציה דורשות ישיבה ללא תזוזה תוך מיקוד במנטרה, בנשימה או בחפץ. אך ישנם גם גישות מדיטציה המתורגלות בתנועה כמו מדיטציית ריצה
או הליכה וספורט הריצה ואף הרכיבה יכולות לדמות מצב של מדיטציה.
ספורטאים רבים מדווחים על חוויה מדיטטיבית בזמן ריצה. במצב זה תחושת ההוויה היא שיש "אני" המתבונן ויש גוף שרץ, ישנם מחשבות ורגשות אך יש "אני" שמתבונן בהם. ממקום זה מתרחשת היכולת להתבונן בפעילות הגוף מבלי לשפוט אלה פשוט להתבונן. השיפוט נעשה במוח השכלתני שלנו שלרוב גם מגביל אותנו.
נראה שזרם המחשבות החולף בשדה התודעה וניסיון ההיצמדות אליהם יוצר לא מעט מתח ותסכול בגוף-נפש ואחת הסיבות השכיחות לתרגול המדיטציה היא הרצון להשתיק את המחשבה. התפקיד של השכל (MIND) זה ליצור מחשבות וכול ניסיון להפסיקם הינו עוד תעתוע של השכל (מינד) כדי להשאירו פעיל עוד יותר.
המדיטציה מאפשרת יצירת מרחק, מרחב, שבו נוצרת הפרדה בין "זה" שחווה את המחשבות לבין המחשבות עצמן. מרחב זה מאפשר חוויה של שקט, הרפיה אך עם זאת דריכות וערנות ואלו, בדיוק התכונות הנדרשות מספורטאי על להביא את הפוטנציאל שלהם לידי ביטוי.
היכולת לשמר את המיקוד לאורך זמן הינה אחת מהתכונות החשובות ביותר בקרב ספורטאי הסיבולת.
באימונים, בתחרויות ובכלל ביום יום ישנו זרם בלתי פוסק של מחשבות וגירויים חיצוניים שבחלקם אם לא ברובם יכולים להשיח את דעתנו ולגרום לירידה בריכוז. תרגול מדיטציה תורם לשיפור ניכר ביכולת לשמר רמת מיקוד גבוהה.
בהיבט הפיזיולוגי בזמן מדיטציה נמדדו שינויים כמו: ירידה בטונוס השרירים, בדופק, בלחץ דם והנשימות נעשית עמוקה ואיטית יותר. בהיבט הנירולוגי נמצא שבזמן מדיטציה גלי המוח הואטו באופן משמעותי מגלי בטה (BETA) שהם גלי מוח הקשורים במתח וחוסר שקט לגלי אלפה ואף גלי טתה (THETA) גלי מוח הקשורים בריכוז ושלווה עמוקים. היחס בין תפקוד האונה השמאלית (המוח האנליטי) לאונה הימנית (המוח האינטואיטיבי) היה הרמוני וקוהרנטי יותר ויוצר תחושה של אחדות.
ספורטאים נדרשים לתעצומות על ברמה הפיזית הרגשית והמנטאלית ולא די בכך לאמן רק את הגוף אלה גם את ה-MIND (תודעה\מיקוד). בפעילות ספורט הדורשת מיומנות מוטורית גבוהה ואינטנסיבית ספורטאים מבצעים דמיון מודרך, מעין מדיטציה, שבה הם מדמיינים, רואים עצמם מבצעים את התרגיל בשלמות. על אף שספורט הסיבולת,
ריצה ורכיבה, הינה פעילות מאוד מונוטונית ואינה דורשת מיומנות מוטורית מורכבת, נמצא שדמיון מודרך יכול לשפר את הביצועים ואף את כושר הסיבולת! במחקר שבו נמדדו השיפורים ביכולות האירוביות של נבחנים שעסקו בפעילות אירובית (ריצה) נמצאו שיפורים דומים גם בקרב אלו שרק תרגלו דמיון מודרך של אותה פעילות, ריצה, מבלי שרצו כלל.
בזמן תחרויות ספורטאים נדרשים לערנות ומודעות מקסימאלית. מודעות גופנית אינה חשובה רק בהיבט של מניעת פציעות ספורט אלה גם בהיבט של מקסום ומימוש הפוטנציאל הגופני. בספורט הרכיבה אנו נדרשים להיות מודעים ל:תנועות הגוף, לקצב סיבובי הרגליים ותחושת הדיווש, למאמץ הגופני, למחושי כאב, לטוואי השטח, ובתחרות יש צורך גם להיות מודעים ל: מתחרים, מיקום ולמאמץ הגוף ביחס למרחק שעוד נותר.
זו היא כמות אדירה של מידע ולא פעם ספורטאים נדרשים לקבל החלטה בהתבססם על כול המידע החשוב בחלקיק השנייה. כמות אדירה של מידע זה אינה יכולה להתנהל מתוך המוח המודע, השכלתני. המוח השכלתני שלנו מסוגל להתמודד עם לא יותר מ-4-8 פיסות מידע בעט ובעונה אחת. היכולת לקבל החלטות כל כך מכריעות בהתבסס על מיליונים של פיסות מידע מתאפשרת רק ברמה של התת- מודע, או האינטואיציה. המדיטציה מחברת אותנו אל היכולות האינטואיטיביות.
תרגול המדיטציה יכול להיעשות במגוון של דרכים:
להרפיה- בגמר אימון, שכב על גבך והתמקד בנשימה. התמקד בתנועת החזה והבטן בזמן הנשימה. הבה את המיקוד אל שרירי הגוף והתמקד בהרפייתם. התחל בכפות הרגליים ומשם העבר את התודעה אל כל שרירי הגוף, שריר שריר בנפרד.
דמיון מודרך לתחרות- דמיין עצמך רוכב לאורך המסלול, מהירות סיבובי הרגליים, תחושת הגוף, מיקומך בפלטון, תגובתך לבריחה, או שאתה יוזם בריחה וכול זאת כשאתה מודע לתחושות הגוף.
ניתן גם לתרגל דמיון מודרך לפני יציאה לכול אימון. כך 2-3 דקות לפני כול אימון ודמיין את האימון, את טוואי השטח, מהירות, מאמץ ותחושות הגוף. אט אט תתחיל להתחבר אל המקום שמשם אתה מתחיל ליצור את המציאות שלך וככול שתלמד לתרגל זאת הביטוי השמיים הם הגבול יהיו עבורך דרך חיים.
רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאים
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפופולאריות של רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאי הצמרת בעולם ובקרב ספורטאים בכלל. מלך הטור בעשור האחרון לאנס אמסטרונג אף העיד על כך בספרו "כול שנייה קובעת: ""…הקבוצה לא כללה רק את הרוכבים, היו גם המכונאים, המעסים, הטבחים, המנהלים והרופאים. מעל כולם , האדם החשוב ביותר בקבוצה שלנו היה ככל הנראה הכירופרקט…". "..האדם שחיבר אותנו מחדש את גופינו המרוסקים היה הכירופרקט שלנו, ג'ף ספנסר…" לאנס אמסטרונג – מתוך ספרו – "כל שנייה קובעת" (עמוד 173).
הכירופרקטיקה אינה משרתת את הספורטאים בטיפול ושיקום פציעות ספורט בלבד, אלא, בנוסף וחשוב יותר, הטיפול הכירופרקטי מאפשר לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות ובכך עוזר למצות את הפוטנציאל שבו Peak Performance.
טיפול מהפכני בכירופרקטיקה שפותח לאחרונה מאפשר את שחרור המתח ממערכת העצבית
טיפול בשיטת NETWORK SPINAL ANALYSIS NSA – מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר. הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה.
שיפור בכאבים ובתפקוד
המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר והלחץ מהדיסק (פריצה) משתחרר. היציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי האימונים. המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: כך גם הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר.
בכך גופנו מתאושש מהר יותר מה שמבטיח את השיפור בכושר הגופני.
זכרו! המתח אינו בשריר, אלא במערכת העצבית! כשהגוף לא רץ נכון ,זה מכיוון שמערכת העצבית סיגלה דפוס זה.
הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ופציעות ספורט
B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ
M.Sc תואר שני ביומכניקה של הספורט
נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)